The quiet before the storm [h.s]

04

תזכרו את התמונה למעלה היא תעזור לכם להבין איפה הם בהמשך הפרק.

״אני יורדת למכונית שלך ומחכה בתוכה, תסמסי לי כשהוא מגיע לאסוף אותך ונתכתב כבר שם.״ אמבר מזכירה לי שוב את התוכנית שתכננו להערב.

״אוקיי״ אני עונה בהתרגשות.

אמבר מתקרבת אליי ומחבקת אותי ואז לוקחת כמה צעדים אחורה ובוחנת אותי.

היא לובשת את השמלה הצהובה הקצרה שהיא רצתה שאני אלבש מקודם והשיער הבלונדיני שלה חלק ונח על כתפייה, משתרך עד לאמצע גבה.

העיניים הכחולות הגדולות שלה מודגשות באיפור עדין ומסקרה, היא נראת פשוט יפיפייה.

״אמבר את כלכך יפה.״ אמרתי לה בחיוך.

״דיי אני מסמיקה״ היא ציחקקה בהתרגשות, ״תראי אותך! איזה יפה את! את מושלמת!!״ היא צווחה בהתרגשות וקפצה עליי לחיבוק נוסף.

״אין סיכוי שהארי הזה שלך לא יתאהב בך כשאת נראת ככה!״ אמרה לפני שהסתובבה לכיוון הדלת ויצאה מהחדר בלי לתת לי הזדמנות לענות לה.

נותרתי לבד יושבת על המיטה וחיכיתי להודעה מהאדון בכבודו ובעצמו שלוקח את הזמן שלו. השעה כבר היתה 19:05 והוא עדיין לא הגיע.

איזה חוסר אחריות.

לאחר כמה דקות הטלפון שלי רוטט על המיטה, אני שולחת אליו את היד, מסתכלת על המסך ורואה שזו שיחה מהארי.

״הלו״ אמרתי קצת עצבנית כי הוא איחר בעשר דקות במקום להקדים כמו ג׳נטלמן.

״היי קאטרינה״ הוא אמר וגיחך.

״לא מצחיק, לא צחקתי״ אמרתי, אני עוד שנייה מבטלת את הדייט המסכן הזה.

״אוקיי הבנתי סליחה, לא יקרה שוב.״ הוא ענה מבוהל.

״יופי״ חייכתי לעצמי מרוצה.

״התקשרתי להגיד לך שתרדי, אני כאן מתחת לבית שלך״ הוא אמר.

״אוקיי חמש דקות אני שם״ אמרתי, הוא ייבש אותי עשר דקות אז מה הבעיה שאני אחזיר לו?

״אוקיי״ הוא אמר וניתק בלי להגיד עוד מילה.

אני לוקחת תיק צד לבן ונועלת נעלי עקב לבנות. בתיק הלבן אני שמה את הטלפון שלי ואוזניות כי מי יודע מתי אני אצטרך אותן וכמובן שאני גם לוקחת מפתח הביתה כי אני כנראה אחזור היום מאוחר.

אני חוטפת מבט אחרון במראה לפני שאני יוצאת. השיער שלי פזור כי לא רציתי לאסוף אותו.

השארתי אותו טבעי כי לא רציתי להעביר עליו בייביליס או מחליק אז התלתלים שלי לא מושלמים אבל הם נראים מצויין יחסית היום.