The quiet before the storm [h.s]

30

קמתי מהמיטה, מותשת מהערב הקודם ושמעתי רעשים מהשירותים. צעדתי אל השירותים ופתחתי אותם באיטיות, חושפת את אמבר עומדת מול המראה ומסירה איפור מפניה.

״איפה היית?״ התמתחתי.

״נרדמתי עם איפור.״ היא ענתה.

״הו, אוקיי.״ חייכתי אליה חיוך מפייס והיא חייכה אליי בחזרה.

״התגעגעתי אלייך אמבר.״ אמרתי בכנות.

״גם אני אלייך.״ היא הרכינה את ראשה וראיתי שלחייה מסמיקות.

צעדתי לכיוונה, הבאתי לה חיבוק גדול והיא החזירה לי חיבוק בחזרה.

***

הסולחה שעשיתי עם אמבר ממש היתה פתיחה טובה ליום הזה והיא כמעט והשכיחה ממני את כל מה שקרה אתמול ביני לבין הארי.

כמעט.

אני עכשיו הולכת להתרכז במה שהולך ביני לבין טום. אני יודעת שהוא טוב בשבילי, הוא בחור טוב עם מטרות לחיים ואני באמת מאמינה שהוא מתאים לי.

״קאט, חכי!״ צעקה קטעה את חוט המחשבה שלי.

ריו צעד אליי בצעדים גדולים וחיבק אותי חיבוק גדול, החזרתי לו חיבוק וחייכתי אליו כשהתרחקנו.

״איך עבר עלייך המשך היום אתמול?״ הוא שאל בהתעניינות.

״האמת שלא משהו, מלא אנשים הזויים שאלו אותי אם איימתי על שרה בסכין וכאלה. אני לא יודעת מה בדיוק ההזויה הזאת סיפרה לכולם אבל אם זה יגיע להנהלה אני אכלתי אותה.״ שיתפתי אותו בחלק מהדאגות שלי, את החלק שקשור להארי אני לא ממש יכולה לספר.

״שיט, היא השתגעה רשמית.״ הוא מילמל.

״יאפ.״ אישרתי.

״בואי איתי, אני יכול לשפר לך את היום.״ הוא חייך ומשך את כף ידי.

״אבל יש לנו עוד עשרים דקות שיעור.״ ניסיתי להשתחרר מאחיזתו.

״אנחנו נספיק להגיע, בואי כבר.״ הוא המשיך לאחוז בכף ידי ואני רצתי מאחוריו, מנסה להספיק את קצב הצעדים שלו.

״אני לא מבינה... לאן אתה רוצה ללכת?״ שאלתי כשהוא עלה קומה אחרי קומה עד שהגענו לאזור שאף פעם לא הגעתי אליו בקולג׳.

״פשוט... בואי אחרי.״ הוא פתח דלת שהובילה לעוד שובל של מדרגות שבסופו היתה דלת סגורה, ריו פתח את הדלת וישר נכנס משב רוח חזק.

״הולי שיט.״ מילמלתי כשיצאתי מהדלת לנוף יפייפה של ניו יורק בשעות הבוקר שלה.