The quiet before the storm [h.s]

33

״שיט!״ מילמלתי לאחר ששוב הפסדתי לטום בפלייסטיישן. אני לא יודעת מה קרה לי היום. אני לא כזאת גרועה, לפחות לא כמו ששיחקתי היום.

״מה קרה לך קאט?״ הוא גיחך לעצמו אחרי שפצח בריקודים בחדר.

״לא יודעת!״ נאנחתי, אני שונאת להפסיד.

טום התקרב אליי בצעדים גדולים וחפן את לחיי בכפות ידיו, מסתכל עליי במבט חולמני לפני שמצמיד את שפתינו לנשיקה עדינה. נישקתי אותו בחזרה, מרגישה את שפתיו מחייכות על שלי. אני לא יודעת מאיפה זה הגיע אבל אני לגמרי מעדיפה להתמזמז איתו מאשר להפסיד לו שוב בפלייסטיישן.

״קאט.״ טום לחש על שפתיי וחזר לנשקן שוב. עברה בכל גופי צמרמורת, הרגשתי את נשימותיו החמות על פניי בכל פעם שהתרחק ממני ובחן חלק אחר מפניי. ״אני אוהב אותך.״ הוא לחש באוזני. הוא אוהב אותי?!
התרחקתי ממנו לשניה, מעכלת את המילים שיצאו מבין שפתיו. הוא לגמרי הפתיע אותי אבל אני מאוד שמחה לשמוע את זה ממנו, זה אומר שלמרות הכל הארי לא הצליח להרוס את מה שהיה בינינו.

הארי. הוא תמיד נמצא בראשי, אני לא יודעת למה אבל העובדה שזה קורה משגעת אותי. אולי אלה שפתיו החמות והשמנות או שיערו הנעים או אולי אלה בכלל עיניו המהפנטות אבל זה לא באמת משנה. מה שמשנה זו העובדה שהוא תמיד נמצא במחשבות שלי וזה לא בסדר.
מאז השיחה שהיתה לי איתו בבית החולים אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו ורגשות האשמה אוכלים אותי.

״קאט?״ טום עורר אותי. שכחתי לרגע באיזו סיטואציה אני נמצאת.

״גם אני אוהבת אותך טום.״ חייכתי אליו חיוך מלא שיניים. אני מאוד מחבבת אותו, הוא בחור מקסים ואני לעולם לא ארצה לפגוע ברגשותיו, גם אם זה אומר שאני אצטרך לשקר לו קצת, לפחות לבינתיים.

טום חזר לנשק אותי וידיו עברו על כל גופי, הוא תפס באגני וקירב אותי אליו. ממהירות התנועה גנחתי על שפתיו וזה כנראה הדליק אותו יותר כי הוא חפן את ישבני שניה לאחר מכן בידיו.
נשכתי את שפתו התחתונה, שומעת אנחת הנאה שיצאה מפיו והוא בתגובה התיישב על המיטה ומשך אותי מעליו.

נישקתי אותו, מרגישה את ידיו על ישבני וצמרמורת עוברת בגופי. אני על ברכיי מעליו ורגליי פשוקות בין רגליו. זו לא הפעם הראשונה שדברים מהסוג הזה קוראים בינינו, אבל זה אף פעם לא התקדם מעבר לשלב הזה. לפעמים הוא היה מוריד את חולצתו וחושף חזה מעוצב וקוביות עליו בטנו והיו גם פעמים בהן הייתי מורידה את גם אני את חולצתי וחושפת בפניו חזיה עם תחרה מעוצבת אבל הוא תמיד היה צריך ללכת ברגע האחרון, או שהוא חשש. בכל מקרה זה לא שניה את העובדה שלעולם לא שכבנו ואני לא באמת יודעת אם הוא רוצה.