The quiet before the storm [h.s]

39

קאטרינה ריד

כאבה לי כל הסיטואציה שקראה אתמול. מהריב עם טום ועד לרגע ההוא שלא עצרתי את עצמי ובגדתי בו ככה.

אני בן אדם רע.

כשהארי עשה לי את זה שפטתי אותו יפה מאוד וכעסתי עליו כלכך, במשך כלכך הרבה זמן, ועכשיו עשיתי את אותו הדבר לבחור הכי מקסים שהכרתי — לטום.

אני לא יודעת אם כדאי לי להתקשר אליו להתנצל או אם הוא יענה לי בכלל אז במשך היממה האחרונה פשוט ישבתי חסרת אונים עם ערימות של ניירות טישו שאיתם ניגבתי את דמעות החרטה שנפלו מעיניי. מגיעה לטום מישהי יותר טובה, מישהי שמוחיה להתמסד, הוא נראה כמו בחור שרוצה לחכות עד לאחרי החתונה ולצערי הרב אני כבר לא הבחורה הזאתי. התשוקה שלי בוערת בכל חלק בגופי, אני לא יודעת איך נהייתי כזאת אבל זו מי שאני עכשיו, בין אם ארצה ובין אם לא.

הטלפון שלי צילצל, ניער אותי ממחשבותי, ועל הצג הופיע השם של טום, התשתהתי מספר שניות לפני שעניתי לו.

״הלו.״ מילמלתי בשקט.

״היי קאט, אני רק רוצה לסיים דברים רשמית.״ טום אמר בקול נוקשה וקר, קול חסר רגשות.

״אוקיי.״ הסכמתי איתו, מה שהיה בינינו נגמר, זה לא יכול להימשך יותר.

״ביי קאט.״ אמר וניתק את השיחה.

האמת שלא ציפיתי שהכל יגמר ככה במהירות והדבר האחרון שרציתי היה לפגוע בטום ככה אבל הוא לא האחד בשבילי ואני מקווה שהוא יקבל את זה בקלות.

לא שמעתי מהארי מאתמול ופחדתי ליצור איתו קשר. מה שכן עשיתי היה לספר למייקל החבר — יותר נכון האקס — של אמבר שהיא בוגדת בו.
מסתבר שהזונה לא סיפרה לו!

לאחר חצי שעה בערך דפיקות נשמעו על דלת חדרי, פתחתי את הדלת והארי עמד בכניסה לה. ״היי.״ חייך.

״היי.״ חייכתי בחזרה והרגשתי פרפרים בבטני. שכחתי שהתחושה הזאת קיימת בכלל, אף אחד מעולם לא גרם לי להרגיש את הפרפרים האלה חוץ מהארי.

״אני יודע שמה שיש בינינו מבחינתך הוא כלום חוץ מכמה סטוצים אז רק רציתי לספר לך שנפרדתי משרה ושאני אעזוב אותך בשקט מעכשיו.״ הוא אמר בהבעה קרירה, כמעט כמו שהקול של טום היה נשמע בטלפון מספר דקות לפני.

״אני רוצה שנחזור להיות ביחד.״ אמרתי משום מקום.

״מה?״ הבעתו הקריירה התחלפה בסקפטית.

״כן.״ הנהנתי בהתרגשות.

״למה?״

״אני רוצה לתת למה שהיה בינינו הזדמנות נוספת.״

״למה?״

״ככה הארי, ככה.״

״למה?״ הוא לא וויתר.