The quiet before the storm [h.s]

05

השקט הזה.

השקט שהוא לא מביך, שהוא נעים. השקט הזה שאתה מרגיש בנוח ליד מישהו, שאתה לא צריך לדבר. השקט הזה שמרגיע אותך, שנותן לך תחושת ביטחון.

זה השקט שהיה כשהארי ואני הלכנו על שפת הים.

לא דיברנו מילה, שמעתי רק את הגלים של הים מתנפצים בעדינות על החול, את הרוח מהים פורעת את שיערנו ואת הנשימות העדינות והעמוקות של הארי.

הים באור הירח הוא אחד הדברים היותר יפים שיש בטבע, אני יכולה לבהות בו שעות.

אנחנו כבר רבע שעה הולכים ככה, בשקט.

בדרך כלל כשיש שקט זה מכניס אותי לחרדה, אני תמיד מחפשת בכוח נושא שיחה כדי שלא יהיה שקט ומביך. אני חושבת שכשהשיחה מסתיימת ואין לאיפה להמשיך אותה זה שקט שהוא מאוד מעיק.

זה מאוד נדיר ויוצא דופן שאני ובן אדם נמצאים באותו מרחב שאין בו עוד אנשים ואני לא מרגישה צורך לדבר.

מסתבר שהארי הוא אחד מהאנשים הבודדים האלה.

אני מסתכלת על הים הכחול העמוק ומקשיבה לגלים השקטים. הארי הולך לצידי, הוא הולך קצת מהר אז מידי פעם אני מדלגת במהירות לכיוונו כדי להשיג אותו ולא להשתרך מאחור.

אני מרגישה את המבט שלו עלי אבל אני לא מסובבת את הראש, אני לא רוצה להיות כזאת קלה להשגה.

לפתע אני מרגישה את היד שלו מתחככת בשלי.

צמרמורת עוברת בגופי ואני לא שולטת בעצמי ומסובבת אליו את הראש במהירות.

הוא מסתכל עליי במבט חולמני, העיניים שלו באור של הירח כהות. הלב שלי דופק במהירות, רק עכשיו אני שמה לב שאנחנו כבר לא צועדים יותר, כנראה כשסובבתי אליו את הראש הוא נעצר ואני גם אחריו.

הוא מקרב את ראשו אליי. הוא הולך לנשק אותי? ככה מהר? אני לא יודעת אם אני מוכנה לזה, הוא יהיה הגבר השני שאני אנשק.

הוא מטה את ראשו הצידה, כנראה שהוא לא התכוון לנשק אותי, הדופק שלי דועך מעט ואני נרגעת.

״את יפיפייה.״ הוא לוחש לי באוזן, רעד עובר בגופי והנשימה שלי נעתקת. הוא מרחיק את ראשו בחזרה אחורה ועכשיו הוא מסתכל עליי, גבוה ממני רק בכמה סנטימטרים ספורים.

אני לא מצליחה להוציא מילה מפי, הלב שלי מתחיל לדפוק כלכך מהר שאני מרגישה שהוא עומד להתפוצץ וקשה לי לנשום.

הוא לוקח צעד אחורה ולאט לאט מושך את החולצה מעליו, משחיל את הראש החוצה ממנה בעדינות וזורק אותה בנונשלנטיות על החול.

״מה דעתך על שחייה לילית?״ הוא שואל בחיוך.

הגוף שלו כלכך יפה. יש עליו כמה קעקועים קטנים אבל הפרפר שעל החזה שלו מושך את תשומת ליבי. אני בוהה בו יותר מידי זמן אבל אז אני נזכרת בשאלה שהוא שאל אותי לפני רגע.