The quiet before the storm [h.s]

20

לפני שתשאלו מי זה שם למעלה, זה טום הולנד והוא הדמות של טום בפאנפיק הזה.

///

״היי מייט, את בסדר?״ שמעתי קול מעליי והרמתי את מבטי.

בחור עם שיער חום ועיניים חומות חמות הסתכל עליי בדאגה.

הנהנתי וניגבתי את הדמעות מפני.

״למה את בוכה? אם זה בסדר לשאול.״ הוא התכופף לעברי.

יש לו מבטא בריטי.

אני ממש מפגרת שנשארתי כאן. עוד מעט כולם ילכו ובטח אמבר או אלכס יחפשו אותי.

״חבר שלי זרק אותי.״ פרקתי.

״טיפש.״ הוא התיישב לידי וחייך.

גיחכתי. ״האמת שלא ממש, האקס שלי אמר לו שאנחנו אקסים.״ סיפרתי לו.

״רגע ומה הבעיה עם זה שיש לך אקס? לרוב האנשים יש.״ הוא שאל.

״מייק והאקס שלי הם חברים דיי טובים, ואנחנו נפגשנו הרבה ביחד בגלל שכל החברים של האקס שלי משום מה הם חברים שלי.״ הסברתי.

״אז מייק הוא זה שזרק אותך?״ הבחור ווידא.

״כן. אני ומייק בדיוק התחלנו להפוך למשהו רציני, לא היה לי חבר רציני כבר תקופה ארוכה ואז האקס המסריח שלי היה חייב להרוס את זה.״ הרגשתי את הדמעות מבצבצות מעיניי שוב.

״היי, הכל בסדר. לכל דבר שקורה יש סיבה. אם מייק הזה זרק אותך בגלל אקס שלך כנראה שהוא לא האחד, ואת לא צריכה לבזבז את הזמן שלך על אחד כמוהו.״ הוא ניחם אותי.

היה שקט לכמה שניות ואז הבחור שאל. ״אז... איך הגעת לשירותי הבנים?״

״האמת שאני לא יודעת.״ גיחכתי.

הוא ממש נחמד. תוך רגע אחד הוא גרם לי לחייך.

״את רוצה לאכול משהו? יש במתחם הזה דוכנים של אוכל למקרה שלא שמת לב. אפשר לשבת פה איפשהו.״ הוא הציע בנימוס.

״לא תודה. כל האנשים שהגעתי איתם עדיין פה, אני מעדיפה שלא לפגוש אותם שוב.״ סירבתי.

״אז אפשר ללכת למקום אחר אם את רוצה.״ הוא לא וויתר.

״האמת שאני אשמח. אני אכתוב לחברה שלי שהייתי צריכה ללכת ונלך מפה מהר מבלי שהם ישימו לב.״ חייכתי. הרעיון ללכת מכאן ולדבר עם מישהו שלא מכיר אף אחד מהלהקה הזאת נשמע לי כמו רעיון טוב.

״אתה מכיר את הלהקה סטורם?״ שאלתי אותו במהירות כשהבנתי שאני סתם מסיקה מסקנות.