The quiet before the storm [h.s]

14

אני פאקינג דיברתי עם הארי.

אני רק עכשיו קולטת מה קרה אתמול, אני ממש הייתי אדישה לסיטואציה.

אני לא התגעגעתי אליו בכלל, רק עכשיו אני מבינה עד כמה אני שונאת אותו.

הוא בן אדם מגעיל, אני בספק אם הוא באמת אוהב את החברה הזאת
שלו או שהוא פשוט מנצל אותה, היא בלונדינית אז יש לה יותר סיכוי ממני גם ככה.

לא שאני רוצה סיכוי.

״עוד שתי דקות מתחיל השיעור בואי נלך לכיתה.״ ריו ניתק את חוט המחשבה שלי והחזיר אותי למציאות.

הנהנתי והתקדמנו בשקט לכיתה, אני יודעת שריו שם לב שמשהו מטריד אותי אבל כנראה שהוא לא רוצה לדבר על זה והאמת שזה לא מפריע לי בכלל כי גם ככה אני ממש לא הולכת לספר לו את מה שקרה אתמול.

לא לו ולא לאף אחד.

כל השיעור ריחפתי במחשבות על הארי ועל כל מה שקרה מאז שהסימסטר השני התחיל, אני יודעת שעברו רק שבועיים מתחילת הסימסטר אבל משום מה זה מרגיש לי כמו כמה חודשים.

״קאט, את יכולה לחזור על מה שאמרתי עכשיו? את פשוט נראת לא מרוכזת ואני רוצה לוודא שאת איתנו בקצב.״ המרצה פנה אליי.

הסטתי את המבט מהמרצה לריו שהסתכל עלי במבט מבולבל, הוא לא מבין שאני צריכה עזרה.

״סליחה מיסטר סמית׳ אני לא הייתי מרוכזת זה לא יקרה שוב.״ אמרתי בלחץ, מקווה שהוא יחליק לי על זה.

״שלא יקרה שוב קאט, בפעם הבאה שזה יקרה אני לא אהיה כזה נחמד, זה לא שיעור חובה את יכולה לצאת מכאן אם את לא מתכוונת להשקיע את כל כולך בשיעור.״ הוא נזף בי והסיט את מבטו ממני אל הלוח.

ניסיתי להתרכז בשיעור אבל פה ושם המחשבות שלי נדדו שוב להארי, אני חייבת לשכוח ממנו ולהתרכז בלימודים לפני שזה יתחיל להשפיע על הציונים שלי.

כשנגמר השיעור יצאתי במהירות מהכיתה והתיישבתי בחוץ, לא היה לי כוח לאף אחד, אפילו לא לאמבר.

ישבתי על הדשא בחצר הקידמית ונשענתי על עץ גדול שהיה בצד החצר.

לקחתי את האוזניות שלי, חיברתי אותן לטלפון והפעלתי את הפלייליסט שלי.

החלטתי להפסיק את המוזיקה ולהוסיף קצת שירים לפלייליסט כי הוא התחיל להימאס עליי.

ברגע אחד של מחשבה הארי צצץ במוחי שוב, כתבתי בחיפוש 'storm' והפעלתי את הפלייליסט של האלבום הראשון שלהם.

אני חייבת להיות כנה ולהודות שהשירים שלהם ממש טובים, ממש ממש אפילו, אני ממש נהנת להקשיב לשירים שלהם.