The quiet before the storm [h.s]

15

״בהצלחה! תכתבי לי הודעה אם הוא מפגר או מעצבן ואני אסע לקחת אותך משם!״ אמבר צעקה לי לפני שיצאתי.

סימנתי לה לייק עם היד וסגרתי את הדלת אחריי.

ירדתי למטה וקיבלתי הודעה ממייק.

מייק: אני בערך שתי דקות שם, סליחה על האיחור :)

חייכתי וסגרתי את הטלפון.

אני לובשת שמלה אדומה קצרה עם שרוולים ארוכים ונעלי עקב כסופות, מייק אמר לי לשים אאוטפיט חגיגי להערב.

מעניין לאן הוא מתכנן שנלך.

התיישבתי על אבן בכניסה לחניה של המעונות, בערך אחרי שלוש דקות מייק הגיע במכונית שחורה וסימן לי להיכנס.

הוא לבש חולצה מכופתרת כחולה ומכנס שחור.

הוא בחן אותי מכף רגל ועד ראש וחייך לקראתי בזמן שהתיישבתי במושב לידו.

״סליחה על האיחור, היו פקקים בדרך לכאן.״ התנצל.

״הכל טוב זה רק חמש דקות.״ הרגעתי אותו.

הוא חייך, הסיט את מבטו ממני אל הכביש והחל לנסוע.

דיברנו בינינו כמה זמן עד שהוא עצר את המכונית ליד מסעדה מפוארת.

יצאתי מהרכב, הוא נעל אותו והתקדמנו לכיוון המסעדה.

עמד שומר בכניסה.

״מייק מילר.״ מייק אמר לשומר.

״מקום לשניים.״ השומר חייך וסימן לנו להיכנס לתוך המסעדה.

צעדתי מאחורי מייק אל תוך המסעדה. היא הייתה מוארת באורות צהובים עתיקים ומלא מלצרים עמדו בצידי המסעדה, נרות עיטרו את הקירות ומפות לבנות כיסו כל שולחן.

‏בזמן שבחנתי את המסעדה ראיתי חבורה של אנשים יושבים בשולחן שבמרכז המסעדה וישר זיהיתי שניים מהם.

הארי והחברה שלו שאני עדיין לא זוכרת איך קוראים לה.

נעצתי בהם מבט והארי כנראה חש במבטי כי הוא סובב את ראשו לכיווני, מהלחץ סובבתי מהר את ראשי לכיוון מייק.

התיישבנו בשולחן שקרוב יחסית לשל הארי וחברים שלו שאת חלקם אני מזהה מהקולג׳, כנראה שהחברה שלו הזמינה אותם.

אפילו לא התחיל הערב וכבר בא לי לגמור עם הדייט הזה.

״מה את אומרת על המסעדה?״ מייק שאל בהיסוס.

״היא מדהימה!״ צהלתי.

הוא צחק בהקלה וחייך אליי חיוך גדול.

אני ניסיתי, באמת שניסיתי להסתכל על מייק, אבל זה ממש קשה להתרכז בו כשכמה שולחנות מאחוריו יושבים הארי וחברים שלו והוא לוחש משהו באוזן של חברה שלו.