פרסי ג'קסון ואווטאר!!

חביתת חצוייות

הן צנחו מהשמיים ורוח חמימה בידרה את שערן, המצנחים הכתומים שהכינו מבעוד מועד נפתחו, והם מצאו את עצמן צונחות אל לב שממה מדברית.

הם נחתו על מעגל חול מוזר שהיה חקוק בחול.

"הולי הפייסטוס מה זה המקום הזה?!" אמרה פייפר בבעתה.

אנבת' הסתכלה סביבה אבל כל מה שראתה היה רק קילומטרים של חול יבש מתחת לשמש חזקה בשמיים נקיים מעננים.

"לא יודעת אבל השמש פה ממש חזקה ועד שנחליט על תוכנית אנחנו נהפוך לחביתת חצויים אז כדאי לבנות מחסה כל שהו" אמרה אנבת' והחלה לחטט בתיקה ולהוציא כמה מוטות ובד גדול בצבע סגול שריינה דחפה לשם ברגע האחרון.

לאחר שסיימו לבנות את המחסה המאולתר הן התיישבו תחתיו והשקיפו אל האופק בעודם חושבות על דרך התקדמות מכאן.

"אנבת', או שהשמש סנוורה אותי ממש או שיש שם נקודה קטנה שמתקרבת אלינו" אמרה פייפר מצמצמת עיניים ומצביעה על הנקודה שללא ספק התקרבה אליהם.

אחרי חמש דקות הן יכלו לראות שועל קטן ואפור שהלך ישר אליהם.

"הוא נראה תמים אבל כדאי להוציא את הפגיון, אני לא רוצה ליפול בפח" אמרה אנבת' מושיטה את ידה אל חרבה.

פייפר הנהנה והוציאה את החרב הקפואה של (ה.כ. שיט שחכתי את השם שלו) הבוראסי.

השועל הגיע אליהם ורחרח את המעגל המוזר באדמה שעליו התמקמו, הוא ילל בעצב וניסה לחפור באדמה.

"הוא... נראה כל כך..." מלמלה פייפר.

"אומלל" הסכימה איתה אנבת'.

הן החזירו את חרבותיהן לנדנים והתקרבו בזהירות לשועל האפור שעדיין חפר בכפותיו הקטנות באדמה.

לרגע אחד הוא הסב אליהן את מבטו והן יכלו לראות עיניים גדולות שצעקו לעזרה.

מבלי לסכם בינהן דבר הן  התיישבו על הקרקע לידו והחלו גם הן לחפור.

לאחר כמה דקות של שתיקה הדדית השועל נעצר וילל בקול חזק יותר. 

נקודות אפורות בודדות החלו להתקרב מהאופק עד שלבסוף כחצי תריסר שועלים הגיעו וחפרו איתם.

לפתע ידה של אנבת' נתקלה במשהו קשה במרכז המעגל, היא סימנה לפייפר והשתיים חפרו מסביב עד שהתגלה לפניהם צריח וחלון גדול חצי חסום, מהחלון יכלו לראות שפנים הצריח אינו מלא בחול, כנראה קסם כלשהו.

השועלים אחד אחרי השני קפצו לבפנים.

פייפר ואנבת ישבו על החול ומול הפתח בחלון כשהם מיוזעות ומתנשפות.

פייפר הוציאה את קרן השפע והושיטה לאנבת' בקבוק מים ותפוח ירוק.

"מה עכשיו?" שאלה אנבת'.

"טוב, חפרנו דרך לצריח" התחילה פייפר.

"ואין לנו מושג לאן הוא מוביל" השלימה אותה אנבת'.

"או מה הסכנות שמחכות לנו בפנים" המשיכה פייפר.

"אבל זאת נקודת הפתיחה האסטרטגית הטובה ביותר" אמרה אנבת'.

"אז בואי נכנס לשם" אמרה פייפר ואנבת' הנהנה, הן היו תמימות דעים בעיניין.

אנבת' הוציאה חבל מהתיק וקשרה ללבנה בולטת יחסית בדופן החלון.

אנבת' תפסה בחבל והחלה לרדת למטה כשפייפר אחריה.

הם ירדו עד שהגיעו לאולם ענק ואפלולי עם מלא ספרים ומגילות בארונות מלאי חול ואבק.

"המקום הזה, מ-ד-ה-י-ם!" קראה אנבת' כשעינייה פעורות לרווחה מרוב אושר "העמודים! והשיש! והחריטות בעץ!" אמרה בהתפעלות כשהיא מסתובבת ומלטפת את הארכיטקטורה.

פייפר גלגלה עיניים בחיוך ושילבה את ידייה בזמן שאנבת' התנהגה כמו ילדה קטנה בדיסנילנד.

"בני אנוש לא מורשים להכנס לספרייה" רעם קול מאזור אפלולי בין שני עמודים.

אנבת' ופייפר הוציאו חרבות וכיוונו למקור הקול.

"לצערכם אני גמרתי להיות רוח נחמד. אתם תמותו" אמר הקול ויצא מהצללים.

זה היה ינשוף, אבל ענקי.

"אתה לא מפחיד אותי!" אמרה אנבת' כשחרבה מופנת לעבר הינשוף "אני עברתי את טרטרוס!" צעקה לו בבוז.

"ואת לא מפחידה אותי" אמר הינשוף "אני חכם ממך ואכיר כל תכסיס שתנסי" אמר הינשוף בלעג.

אנבת' פרצה בצחוק.

"אני בת אתנה! אני הערמתי על ארכנה! ואתה מפלצת ינשופית שקבור בעודו בחיים" אמרה בחיוך מתנשא וסובבה את חרבה בסלטות מהירות.

"בת אנוש יהירה! אני רוח הידע!" צעק בכעס הינשוף ונוצותיו הסתמרו.

"אנחנו לא בנות אנוש יצור מוזר ואם אני רוצה אני יכולה להפוך אותך למשרת שלי" אמרה פייפר ונעמדה לצד אנבת' בתנוחה הפגנתית.

הינשוף זעם וגדל.

"לא הייתם צריכות להכנס לכאן טיפשות" לחשש וממקורו נפלטה צווחה.

פייפר הזעיפה את פניה.

"נמאס לך לצעוק על אנשים, אתה מעדיף להראות לנו מה זה המקום הזה ולהסביר לנו על העולם" אמרה פייפר מכניסה למילותיה דיבור הקסמה.

הינשוף התכווץ בחזרה.

"בואו אחריי" אמר הינשוף ברוגע מפתיע ביותר והחל לעשות להם סיור בספרייה.

--------------------------------------------------------------------------------------