"ימינה- ימינה- טיפה שמאלה- רגע! עצרו! זה יותר מידי! תחזרו ימינה- אוי באמת! תסמכו על נשים שיקלקלו הכ-"
"תשתוק כבר סוקה!"
הנער המסכן התרוצץ בחצר ידייו על גרונו לא מבין למה הוא לא מצליח לדבר.
אנבת' כל כך שמחה ברגעים האלה על דיבור ההקסמה של פייפר.
צוקו ומיי עוד אכלו ארוחת בוקר עם אנג וקטרה בארמון אומת האש. היום הוא היום הראשון במסעם לכן סוקה, סוקי, אנבת', טוף ופייפר ארגנו צידה לדרך.
החמישה ניסו להוציא את אפה מהאורווה אך מסתבר שזו הייתה קטנה מידי והוא נתקע בתוכה, לכן, ניסו כעת הבנות לתמרן אותו ליציאה בזמן שסוקה צעק הוראות מרחוק.
במאמצים גדולים הן הצליחו לבסוף ופייפר איפשרה לסוקה לדבר.
"מה זה היה עכשיו?!" שאל מזועזע כשקולו שב אליו.
טופ גיחכה "אפילו בלרינה יקנא בריקוד שלך"
סוקי צחקה והניחה את ידה על ידו.
"רוכבים עליו ככה? בלי שום אוכף?" שאלה אנבת' והצביעה על אפה.
"האוכף שלו באורווה" הראתה לה סוקי והשתיים הלכו להביא אותו.
סוקה ניגש לשק האוכל ליד רגלו של אפה והרים אותו על כתיפו.
"ס-סוקה? אל תיבהל אבל האוכל שלנו מנסה לעוף!" לקחה פייפר כמה צעדים אחורה בחשדנות.
סוקה הביט מעבר לכתפו ועזב את השק בפתאומיות כשהוא פולט צווחה חדה למראה השקית מתרוממת מעצמה.
השק אוכל לא נפל על הריצפה אלה המשיך לעוף עוד כמה מטרים קדימה.
"מה? איפה? תכוונו אותי!!" דרשה טוף.
"מימינך!" קראה פייפר. טוף שלחה את ידה באגרוף קדימה וחרוט אדמה צמח מהקרקע סנטימטרים ספורים מהרגל של סוקה שזינק אחורה נופל על האדמה.
"טוף!"
"סליחה" אמרה אך לא נראה שממש התכוונה לזה.
"בשעה תשע!" קראה פייפר וחרוט אדמה העיף לסוקה את היד.
הפעם טוף לא רצתה להתפשר על 'כמעט'' לכן גושי אדמה המשיכו לצוץ מהקרקע באקראיות וסוקה ניסה להמלט מטווח האש כמה שיותר מהר, לצערו הוא לא הספיק וסביבו נערמו גושי אדמה עד שנלכד בסוג של כלא.
"טוף!!" צעק סוקה בכעס.
ו- בום גוש אדמה הצליח ללכוד את השק המרחף תחתיו.
פייפר וטוף מיהרו אליו וופתחו אותו.
"מומו?" תמה סוקה ממקומו כשהקוף הלבן יצא מהשק מסוחרר קלות.
"הבאנו את ה- מה לעזאזל קרה כאן?!" הרימה סוקי את גבותייה כשגילתה שהחבר שלה לכוד בין גושי אדמה.
היא עזבה את האוכף שאנבת' והיא גררו אחריהן וניסתה להתקדם אל החבר שלה. בדרך אליו השמיים השחירו, סוקי נעצרה ובהתה בשמיים בבילבול.
האדמה החלה לרעוד וגושי האדמה שבהם נלכד סוקה החלו להתמוטט עליו.
"מישהו?! הצילו!!"
"טוף! תעשי משהו!" ביקשה סוקי בחרדה.
"אני לא יכולה! אני לא רואה כלום כשהאדמה רועדת ואני עלולה רק להחמיר את המצב!"
פייפר העיפה את מבטה אל אנבת' וראתה שמשהו בחולצה שלה זורח.
"אנבת'..."
אנבת' הביטה אל חולצתה ושלפה את התליון שנדמה כאילו לפני שנים רבות קיבלה מאפרודיטה.
האינסטינקטים שלה השתלטו עליה והיא מצאה את עצמה מצמידה את התליון אל פיה וקוראת לפרסי.
"אנבת'?" ענה קולו של פרסי וליבה של אנבת' החסיר פעימה מגעגוע.
תתאפסי על עצמך! דרש המוח שלה.
"זה לא חשוב איך אנחנו מתקשרים, אני לא בסביבה שלך עכשיו אבל נמצא אותכם בקרוב. מה שמשנה זה שאני ופייפר באנו לעולם הזה להציל אותכם! אני יודעת בוודאות שמה שקורה עכשיו זה בגללך" אמרה בתקיפות לתליון שלה כשסוקה ברקע מנסה להשתחרר ולהתחמק מסלעים מתמוטטים "אבל אתה יכול לתקן את זה!" חצי ביקשה חצי דרשה.
"איך?" שמעה את קולו המיוסר שואל.
"תרגיע את האדמה! אתה בן פוסידון בשם הסטיקס! אתה מסוגל לעשות את זה" הניחה אנבת' לשפתיה להתעקל בחיוך.
השמיים לפתע התבהרו ורעידת האדמה נפסקה.
"כל הכבוד מוח אצה!" אמרה לתליון שלה וחיכתה לשמוע את תשובתו שבוששה לבוא.
"פרסי? פרסי? פרסי! אתה לא נעלם לי עכשיו! זה לא קורה! לא עוד פעם!" צעקה בתסכול.
פייפר הניחה יד על כתפה "נמצא אותם בקרוב מאוד" עודדה אותה.
-----------------------------------------------------------------------------------------
השמש כבר כמעט שקעה כשנחתו לבסוף לאחר רכיבה ממושכת על אפה במושבות אומת האש, הם הקימו אוהל וקיוו שמחר יתקדמו יותר אך דבר אחד הטריד את מנוחתה של אנבת' יותר מכל, הנבואה ללא ספק התחילה והם חייבים להתרחק מהעולם הזה.
"דיברתי עכשיו עם הייזל ופרנק, פרנק אומר שיכול להיות שהם מצאו פיתרון ועדיין עובדים עליו" בישרה לה פייפר והתיישבה לידה.
"אין למה... היחיד שיצליח להוציא אותנו מכאן זה ליאו ואלדס ואין לו מספיק חומרים לעבוד איתם" השיבה אנבת' בדיכדוך.
פייפר נאנחה בהסכמה "חשבת על...?"
"כן, שמייים שחורים, בול כמו בספר" אישרה אנבת'.
פניה של פייפר קדרו. השתיים הביטו אל השמש השוקעת בשתיקה.
"העוף מוכן" הודיע סוקה בין ביס לביס.
"לא תודה, אני צמחונית" סירבה פייפר בנימוס.
"את כמו אנג! בשר זה טעים!" אמר סוקה כאילו אמרו שהשמש כחולה.
"אכילת חיות פוגעת באיזון של הטבע!" הצטדק אנג.
אנבת' באה לענות על זה אבל פייפר לא רצתה לשמוע עכשיו דיון משעמם עד דמעות לכן עצרה אותה לפני שהתחילה.
----------------------------------------------------------------------------------
תהנו בחיים אנשים!
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון ואווטאר!!
Fanfictionאני לא צריכה תיאור הכותרת מדברת בעד עצמה! החופש לזכויות הכותרת! ותודה ל@sararotman ול@Bambi_Kholin שנתנו לי את הרעיון
