פרסי ג'קסון ואווטאר!!

אירו, מי אתה באמת?

אירו ישב במרכז האוהל כשנרות סביבו וגרם לשלהבות לרצד בקצב אחיד עם פעימות ליבו.

הנבואה.

בום.

שמיים שחורים.

בום.

הכל אמיתי.

בום.

#פלאשבק#

"למה שתחזור לאומת האש עם יכלת לנצח בבה סינג סה?!" אוזאי אמר בכעס.

"אני אחזיר את לו-טן!" אמר אירו ועינייו רשפו "אם היה לך אכפת מהילדים שלך אולי היית מבין, רצית את השליטה במלחמה, לא? קח אותה!"

פניו של אוזאי התעוותו מזעם "לעולם לא תוכל להחזיר מישהו שמת! גזרת עלינו הפסד במערכה בשביל כלום!" 

אירו הביט בו במבט מצמית  כשהוא מייטיב את הציוד על כתיפו "לעולם אל תגיד לעולם"

אירו יצא מארמון אומת האש נחוש להחזיר את בנו לחיים.

היה רק אחד שיכל לדעת כיצד אולם האיש המדובר איננו. האווטאר איננו.

לכן אירו ביקר במקומות רדופים כביכול וניסה ליצור קשר עם הרוחות אך אלה התעלמו לחלוטין מעצם קיומו.

אחרי מסעות מפרחים ברחבי העולם הגיע לקוטב הצפוני.

הוא הציג את עצמו כנווד וביקש להתארח בעיר המים. בלילה חמק למרכז העיר ומצא את רוח השמש שטה לה בבריכה. הוא הושיט ידו אל מצחה ויצר איתה קשר תודעתי.

לרוח האפלה לא היה אכפת מבנו של אירו, לכן היא שאבה אותו לעולם הרוחות

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אירו מצא את עצמו בתוך נהר קסום כשלידו קופיף קטן שקוע במדיטציה.

"סלח לי? איפה אני?" שאל אירו את הקוף.

"איפה שאתה חושב שאתה" ענה לו הקוף.

"איפה אני חושב שאני?" שאל אירו מנסה לדלות ממנו רמז.

"איפה שאתה רוצה להיות" 

"איפה אני רוצה להיות?"

"אני נראה לך כמו איש עם שיער שחור תלבושת מזעזעת ונעלי ג'יני?!" רטן הקוף וחזר למדיטציה שלו.

"הבנתי, לשאול את עצמי" הנהן אירו בהבנה.

הוא החליט לטפס על עץ ערבה עם עלים כחולים זוהרים שהיה לצידו על מנת לצפות מגבוהה על המקום שאליו הגיע.

"במקומך לא הייתי מנסה את זה" העיר הקוף שפתח עין אחת לראות את מעשיו.

אירו נאבק בעלים וקוץ זדוני למראה חדר לכף ידו.

"אויי, זה בטח כאב" אמר הקוף מסוקרן ופתח גם את עינו השנייה.

"אתה לא עושה מדיטציה?" שאל אותו אירו בכעס עצור.