פרסי ג'קסון ואווטאר!!

שוטי שוטי ספינתי

הבנים היו בתאם וירדו אחד על השני כשהדלת נפתחה ומלח קרא להם לבוא לסיפון, בדרך ליאו עצר על כל מכונה וליטף אותה כאילו הוא מבין בדיוק איך הכינו אותה ומתרשם איזה מכונות הם חזקות ואיזה יתפרקו עוד שבוע.

הם יצאו אל אור שמש חזקה ומצאו את טאי לי משתזפת על כיסא נוח. לידה היו עוד שלוש כיסאות כאלה.

"גברתי, הבאתי אותם" אמר המלח כשהוא בוהה בה.

"או, יופי! פרסי! עדיין לא הכרת לי את החברים שלך! בואו שבו!" אמרה בהתלהבות כל כך מוגזמת שהיה אפשר לחשוב שהיא מזויפת, אך מהמעט שפרסי הכיר אותה הוא למד שהיא פשוט בן אדם כזה.

הבנים התיישבו על הכיסאות והציגו את עצמם.

"מאיפה אתם במקור?" תחקרה אותם.

"ממלכת האדמה" אמר פרסי.

"אה! אני הייתי חברה טובה של הדאי לי בבה סינג סה! והמושל מטעם אומת האש באומשו עד לפני כמה זמן היה אבא של חברה שלי!" אמרה בחיוך מאושר מכך שיש להם משהו משותף. הם מצידם היו בשוק, הם לא הבינו אף אחד מהשמות המוזרים האלה.

"אע, קול?" אמר ליאו בחצי שאלה.

"יש לכם יכולת כשפות?!"שאלה טאי לי מרותקת.

הם החליפו מבטים בדממה.

'לגלות להם?' שאל במבטו פרסי

'אנחנו לא תוקפים אותם!' ענה לו ג'ייסון שפירש לא נכון את המבט.

ליאו הניד בראשו בצורה כמעט בילתי מורגשת ובחיוך רחב ענה לטאי לי שאין להם יכולות כשפות אבל הם יודעים להגן על עצמם.

"אה יופי רוצים להילחם מולי?" שאלה בחיוך ונעמדה על ידייה.

"ליאו ילחם איתך" אמר ג'ייסון שלא רצה שפרסי שהיה כל כך להוט למלחמה איתם, לפי דעתו, ילחם ובטעות יהרוג אותה.

פרסי נעץ בו עיניים כמנסה להבין מה עומד מאחורי ההחלטה שלו וליאו הביט בו מופתע בשל הנידוב הלא צפוי.

"יופי! בוא נעשה אגני קאי של אנשים ללא כשפות!" הכריזה טאי לי כשהיא צועדת על ידייה לקצה השני של הסיפון ואז עשתה סלטה ונעמדה על רגליה כשידייה על מותניה.

"כשאתתה מוכן!" אמרה לליאו שהיסס עדיין.

"מוכן" אמר ליאו כאילו הוא שואל את זה.

"נהדר!" אמרה טאי לי ורצה אליו כשהיא נתלית בחבלים אקראים שתלויים מעליהם ופותחת וסוגרת את המפרש לסירוגין מלווה בקריאות החיילים והמלחים שלא מבינים מה קורה.

ליאו עמד באותו מקום ולא זז בזמן שלמעשה תיכנן תוכנית ניצחון נחמדה על רקע ידיעותיו על הספינה, טאי לי ירדה מהחבל שהיה הכי קרוב אליו ושנייה לפני שנגעה בו הוא קפץ על מוט ברזל חזק כשהוא יודע שטאי לי תקפוץ למוט הפחות יציב שמולו, טאי לי היתה חזקה וגמישה אבל לא היה לה ידע בדברים כאלה ולכן קפצה ישר למלכודת שליאו טמן לה. עינייה נפערו בתדהמה כשנפלה ביחד עם העמוד על קרקע הסיפון. ליאו לא ביזבז רגע ונחת עליה מצמיד אותה לקרקע בחיוך ניצחון, רק שלטאי לי היו תוכניות אחרות וברגע שהצליחה לשחרר יד אחת היא לחצה לו על נקודות בגוף ששיתקו אותו זמנית והוא שכב על הסיפון רוטן על כך שהוא בכלל לא רצה להילחם מולה, ג'ייסון ופרסי הגיעו וברגע שג'ייסון נכנס לטווח הראייה שלו הפה של ליאו הוצף בקללות בספרדית ובאנגלית, פרסי צחק והרים את שלולית ליאו אל כסא נוח.

טאי לי חזרה לשבת לידם והזמינה מלצר שהביא להם מיצים מפרות שלא הכירו. פרסי וג'ייסון  הריחו בזהירות את הנוזל הירוק בזמן שליאו לא יכל עדיין להחזיק את הכוס בהתחשב במצב השלוליתי שבו הוא היה.

"זה נראה כמו נוזל לניקוי כלים" מלמל ג'ייסון מוטרד מהצבע.

"בסדר, על החיים ועל המוות" אמר פרסי ובמקום לשתות בעצמו הוא שפך כמה טיפות לפה של ליאו.

"היי!" קרא ליאו בכעס ברגע שגמר לבלוע.

לא נראה שלפרסי יש נקיפות מצפון על מעשיו.

"נו איך זה" שאל בדריכות פרסי.

"גרוע! נורא ואיום! איכס! עינוי!" אמר ליאו "תביא לי עוד"

"אתה הבנת אם זה טוב או לא?" שאל ג'ייסון את פרסי בהרמת גבה.

"לא" אמר פרסי כשניצוץ מרושע בעיניו ולאחר מכן דחף כמות נכבדת לפה של ג'ייסון.

"וואו יש לזה טעם כחול" אמר ג'ייסון.

"נכון!" הסכים ליאו.

"אני שותה!" הכריז פרסי ובלע בבת אחת את כל תוכנה של הכוס.

מיד אחרי ששתה פרצופו הפך ירקרק ומבטו מזועזע.

"איך יכולתם לעשות לי את זה!" שאל נבגד.

"אתה עשית את זה לנו קודם" הצטדק ג'ייסון בזמן שליאו צוחק צחוק מרושע ממקומו ואומר "בקלות!"

פרסי הזעיף את פניו והלך אל קצה הסיפון להקיא את נשמתו לים.

טאי לי דיברה עם חייל כשהבעות פניה משתנות ללא הרף עד שלבסוף גמרה את השיחה בפרצוף מבוהל.

"היי, חברה!" אמרה בקול עצוב "השתנה לי המסלול, אני אשים אותכם בנמל הקרוב, אני מקווה שזה עוזר לכם"

"כן זה מעולה תודה רבה" אמר ג'ייסון בהבנה.

"אני שונא אותכם" רטן פרסי בעודו מתקרב אליהם.

"פרסי אנחנו יורדים עוד...?" התחיל ג'ייסון להגיד.

"בערך שעה" השלימה טאי לי.

"אה, למה?" שאל בתמיהה פרסי.

"כי לטאי לי השתנה המסלול" הסביר ליאו שהתחיל לזוז במקומו, מפשיר.

"כן, אני מאוד מצטערת אבל צץ משהו דחוף" הסבירה בעצב לא אופייני.

"טוב, בהצלחה! תודה שעזרת לנו" אמר פרסי.

-----------------------------------------------------------------------------

טאי לי הורידה אותם על נמל שנראה מעט מפוקפק ועשתה להם שלום בזמן שהספינה מתרחקת.

"מה עכשיו?" שאל ג'ייסון את האחרים כשהוא מביט על המקום שסביבם.

"אין לנו כסף ככה שהשהות כאן לא תעזור לנו" אמר פרסי שבחן את הדוכנים הרבים.

"אז בואו נתקדם לשם" אמר ליאו והצביע על יער קרוב.

"כן! כשאין לאן ללכת תמיד כדאי לבחור כיוון אקראי ולא מוכר!" הסכים פרסי.