פרסי ג'קסון ואווטאר!!

פרסי מסתכן מטומטם

הבנים הלכו ליער בכיוון שחשבו שממנו הגיעו בלילה.

אחרי הליכה של שעתיים שבהם לא התקדמו לשום מקום ליאו נעצר.

"כבר ראיתי את העץ הזה" אמר ליאו והצביע על העץ שלידם.

"איך אתה יודע?" שאל ג'ייסון בתמיהה מסוימת.

"כי צרבתי בו סמיילי" 

"מה?!"

"היה לי משעמם!" התגונן ליאו.

"אז בואו נשכח מהשביל" הציע פרסי.

"אוקיי" אמר ליאו בזמן שג'ייסון משך בכתפיו.

"יופי אז בואו נלך לשם" אמר פרסי והצביע בחיוך רחב למקום די צפוף בצמחייה.

הם החלו ללכת לשם ונתקעו בתוך כל הצמחייה כשעלים ושיחים נתקעים להם בכל מקום אפשרי.

"סתם מתוך סקרנות, למה בחרת דווקא מכאן?!" רטן ליאו כשהוא מנסה לשבור ענף שנתקע לו בחגורה הקסומה.

"יש כאן מים עוד מעט" הסביר פרסי כשהוא חותך עם אנקלוסמוס ענפים שחסמו אותם.

"זה לא סיבה הגיונית! לא הגיונית בכלל!" קרא ג'ייסון בייאוש.

פרסי חייך, הוא הרגיש שיש משהו טוב שמחכה להם במים ואחרי שנים כחצוי הוא למד לסמוך על התחושות שלו.

הוא חתך עוד כמה ענפים וכמעט נפל לבור מים שהיה מתחתיו.

"הגענו!" הכריז.

"לאן בדיוק?" שאל ליאו שלא הבין למה פרסי נראה כל כך שמח.

"אני דקה בודק" אמר פרסי וקפץ לתוך הבור העמוק.

ג'ייסון וליאו עמדו המומים על שפת הבור.

"מה בשם סטיקס?!"  צווח ליאו באוקטבה גבוהה יותר מהקול שלו ברגע שהתאושש מההלם.

"הוא לא נורמלי!" הזדעק ג'ייסון ורכן במהירות לשפת הבור על ארבע.

"פרסי!" צעק ג'ייסון "אתה שומע אותי?!"

גם ליאו רכן כעת לשפת הבור.

"אתה חיי?!" צעק ליאו לבור.

"אולי!" נשמע קולו של פרסי מהבור "תן לי דקה לבדוק!"

ג'ייסון התיישב בהקלה.

ליאו הוציא מברג מהחגורה הקסומה שלו וזרק לבפנים.

"אחח! ואלדס יא אידיוט!" צעק פרסי מלמטה.

ג'ייסון הרים גבה לעבר ליאו.

"עזרתי לו לבדוק אם הוא חיי" אמר ליאו בחיוך ומשך בכתפיו.

נחשול של מים עלה מעל לבור ופרסי עליו יושב ישיבה מזרחית בפרצוף זועף ומשפשף נקודה בכתפו.

"זאת מנהרה תת קרקעית, נראה לי מתחבר לביוב" אמר להם את השערתו.

"אז אתה יושב עכשיו על...???" שאל ג'ייסון נגעל.