פרסי ג'קסון ואווטאר!!

אנבת'! זאת היא!

"זה-"

"לא יכול להיות טוב" המשיך ג'ייסון את ליאו.

הם עמדו מול לוח מודעות גדול שכרזות ענק עם פרצופיהם מתנוססים עליו. מאחוריהם היה היער שבו לנו את הלילה לאחר שיצאו מהקניון ולפניהם שביל שהוביל לכפר קטן ומעליו הר געש. נראה שההר התפרץ לא מזמן שכן עד נקודה מסוימת הקרקע הייתה שחורה.

"טוב... יחסית לשאר תמונות ה'מבוקש' שלי, הייתי אומר שבזאת אני נראה הכי טוב" העיר פרסי שבחן את תמונתו מקרוב.

"שנעשה משהו בנוגע לזה?" שאל ג'ייסון.

"נהה, הייתי אומר בואו נחפש חנות בגדים באזור כדי שנשתלב" אמר ליאו והביט בחטף במכנסי המטונפים שלו וחולצת הטריקו הכתומה שנראתה כאילו חתול ניסה לבדוק עד כמה חדים הטפרים שלו, התייאש, אכל אותה והקיא בחזרה "אבל לא נראה לי שיש בכלל במקום הזה" משך בכתפיו.

"כן, אתה כנראה צודק" 

"תמיד" הסכים ליאו בחיוך רחב.

קול רשרוש עלים בקע מהיער שמאחוריהם. "מישהו מתקרב" היסה אותם פרסי ותלש במהירות מלוח המודעות את כרזות המבוקשים שלהם במחשבה שאם סתם יעמדו לידן זה יהיה מטומטם אפילו בשבילם.

איש הגיח מבין העצים. אבל עוד לפני שראו אותו הם יכלו להריח אותו. הבנאדם היה מסריח!

"שלום" אמר להם האיש בחביבות.

"שלום?" ענה ג'ייסון בזהירות.

"הא! אורחים! בטח שמעתם על דודה וו" האיש חייך וחשף שיניים חסרות "הגעתם למקום הנכון. היא מגדת העתידות הכי טובה שיש! בהצלחה בביקורכם" אמר בגאווה והחל ללכת בשלווה בשביל המוביל לכפר "יום טוב" זרק אליהם מעבר לכתפו.

"מגדת עתידות" חזר ליאו אחרי האיש בקול מבשר רעות ברגע שיצא מטווח שמיעה.

"אני שונא נבואות" אמר פרסי והביט אל הכפר "אבל אולי היא תוכל לעזור לנו לגלות איך לצאת מפה"

"ובעולם הזה אין מסעות חיפושים, אם נלך אליה זה יהיה צעד חכם" הסכים ג'ייסון.

"אם גם בנבואה הזאת אני מת. אתם שניכם אחראים לזה" רטן ליאו כשהשניים החלו להתקדם אל הכפר.

-----------------------------------------------------------------------------

"מנג, אני חשה כי הגיעו אנשים נוספים המבקשים חזיונותיי, צאי אליהם" אמרה דודה וו למנג שהייתה עסוקה בלשבת על כרית בפינת המסדרון ולפנטז על אנג.

מנג קמה ממקומה וניגשה לחדר ההמתנה המרכזי עם ראש מושפל ומדוכאת. מולה עמדו שלושה אנשים לפי הצללים על השטיח. 

"קוראים לי מנג, ואני העוזרת של דודה וו" הכריזה בפעם התריסר לאותו יום והשמונים לאותו שבוע.