פרסי ג'קסון ואווטאר!!

עקרבים ענקיים! עקרבים ענקיים!

הבנים הלכו לכיוון אקראי בקניון ושיחקו בכדורגל עם האבנים כדי להפיג את השיעמום.

"והוא מוסר לג'ייסון שמוסר לפרסי שמוסר לי! הקהל על הרגליים! אני מדהים בכדורגל! השחקן המוכשר ביותר שנראה אי פעם! ואני מבקיע גול!!" קריין ליאו את המשחק לא שוכח לרגע לטפח את האגו שלו.

פרסי גלגל עיניים ונתן לליאו אגרוף בכתף.

ליאו נפל לאדמה היבשה מעוצמת המכה ובום חזק הדהד בקניון.

ג'ייסון הרים את גבותיו לליאו ופרסי בחן מוטרד את כף ידו.

"זה לא הייתי אני" אישר ליאו לג'ייסון. "וגם לא אתה נער המים" גיחך כשפרסי פתח וסגר את אגרוף ידו כמנסה להבין את עוצמת המכה.

סלע התגלגל מאחוריהם וזוחל קניון עמד לפניהם במלוא גודלו. הוא נראה כמו עקרב בגודל אנושי.

"תגידו לי שאני חולם" ביקש ליאו.

"עקרב ענקי" פער ג'ייסון את פיו.

"סוף סוף מפלצת מוכרת!" קרא פרסי באושר למראה החיה שכמעט הרגה אותו ואת אנבת' פעם. (ה.כ. פרסי ג'קסון והקרב על המבוך.. ממש בהתחלה)

החיה הצמידה את צבתותיה ונקשה בהם.

"זה נשמע כמו קוד מורס, אני חושב שהוא מנסה להגיד משהו" קימט ליאו את מצחו.

"אה, אנשים? הוא קרא לחברים שלו!" אמר ג'ייסון שסובב לרגע את ראשו אחורה.

אלפי זוחלי קניון התקרבו אליהם מכל כיוון אפשרי.

"זה לא טוב" בלע ליאו את רוקו.

פרסי הביט לעבר העקרבים הענקיים במבט נחוש "אנחנו נצליח" אמר בוודאות.

"פרסי אני לא רוצה לפוצץ את הבועה שלך אבל אני יעשה את זה כי אתה בכל מקרה לא תטבע מזה" אמר ג'ייסון "הם מלא, אנחנו הולכים למות כאן!"

פרסי העיף מבט אל חבריו ובחן שוב את העקרבים שמיהרו לעברם.

"אם נמות, נמות בכבוד" אמר פרסי ושלף את אנקלוסמוס. מבלי לחכות לחבריו הוא החל לשסף על ימין ועל שמאל מפלצות כשהוא הופך אותן לערמות של אבק.

ג'ייסון וליאו הצטרפו לקרב וביחד שלושתם החלו לחסל את האויב.

מפולות סלעים החלו לגלוש לעברם מבלי סיבה נראית לעין.

עקרב יצר חתך בזרועו של ג'ייסון ושני עקרבים רמסו את ליאו שנאבק לנשום.

פרסי ראה את הכאב של חבריו והכעס גבר בתוכו, הוא התיח את חרבו באדמה ושאג "זה מספיק!".

הקרקע החלה לרעוד ולהפתעתו בניגוד לרעידת אדמה שיצר בעולם הרוחות הוא הצליח לשלוט בה.

הוא כיוון את רעידת האדמה לאזורים מוגדרים ויצר מפולות סלעים שהרגו את רוב העקרבים. הוא רץ אל ליאו ובהצלפה חדה הפך לאבק את זוחלי הקניון שהיו עליו.

כשהאדמה שקטה נשארו רק תריסר עקרבים לחסל והם ברחו בחזרה למחילותיהם.

"טוב זה מאחורינו" אמר ליאו כשחזרה אליו היכולת לנשום.

ג'ייסון קרע חתיכת בד מחולצתו וכרך בה את זרועו המדממת "כדאי שנמשיך ללכת"

פרסי הנהן בראשו ונשכב על האדמה "רק תנו לי קודם דקה לישון" התחנן.

"טוב. איך עשית את רעידת האדמה ההיא?" שאל ליאו שלא יכול היה לעצור בעצמו.

"כן, זה היה די מרשים" אמר ג'ייסון בהסתייגות כשטיפת קנאה מטפטפת לנימת קולו.

"זה חלק מהכוחות שלי כבן פוסידון אבל עד עכשיו לא יצא לי להשתמש בזה יותר מידי פעמים" הסביר פרסי עם עיניים עצומות עדיין.

ג'ייסון קם על רגליו בפתאומיות ושם את ידו להצל על עיניו כשהוא משקיף לאופק.

"ליאו יש לך בחגורת הקסמים שלושה חבלי בנג'י ושלושה קרסי טיפוס?" שאל ג'ייסון.

פרסי קם לישיבה מסוקרן וליאו אמר "כן, יש לי, למה?"

"אני חושב שאני יודע איך נצא מכאן" אמר ג'ייסון בחיוך והצביע לקיר הקניון שנראה כמו המקום שממנו הם אמורים לצאת.

על פניהם של ליאו ופרסי עלו חיוכים דומים והם קמו לעמידה.

"בואו נסתלק מכאן"