have you met before עונה 2

chapter 5 - Louis💙

"וואו הארי תראה את הגודל של בובת המריו הזו" אמרתי בזמן שהתקרבתי אליה, היא הייתה ענקית! יותר גדולה מהסופר-שיט הסופרמן! שכחתי ממנה כשעזרנו לג'ני, טוב מזל שהחנות במלון.
"וואו לואי אתה מתלהב מכל דבר" הארי גיחך בזמן שעבר בין המשחקים, מחפש לעצמו אחד.
"אויש תשתוק! חוץ מזה...אני הכי מתלהב ממך" אמרתי וליפפתי את זרועותיי סביב מותניו.
"אווווווו אתה כל כך קיצ'י" אמר בחיוך בזמן שחיבק אותי, "אני קיצ'י בגללך" אמרתי וליטפתי את זרועו, "בגללי? או בגלל שאתה חושב שזו ההזדמנות שלך לקבל את המשחק של לואיג'י שביקשת כבר הרבה זמן?" עקץ אותי בזמן שהתנתקו מהחיבוק, "סעמק" קיללתי בשקט, הוא מכיר אותי יותר מדי טוב.
"פליזזז" התחננתי, "לואי זה לא יקרה, אנחנו לא קונים את אותו משחק רק כי הוסיפו בו עוד גאדג'טים" אמר והמשיך להסתובב בחנות, "גאדג'טים? אתה כל כך סבא הארי" אמרתי ועקפתי אותו, לפתע הרגשתי את רגליי מתנתקות מהאדמה, "אה!!!" צווחתי ופתאום שמתי לב כי אני בידיים של הארי בסגנון כלה, "למי קראת סבא?" שאל בחיוך, התקף צחוק השתלט עלי, "תוריד אותי הארי!!!" פלטתי בין כל הצחקוקים, "רק אם תודה שאני צעיר ומגניב" אמר, אלוהים איזה קרינג'י, "בחיים לא" אמרתי, "או באמת?" אמר והחל לזרוק אותי באוויר ולתפוס, אני בשוק שלא שברנו כלום, אבל הרבה מבטים היו עלינו, אבל דבר כזה לא מזיז לנו, "בסדר בסדר אתה צעיר ומגניב" אמרתי והמשכתי לצחוק בטירוף מהטמטום של חבר שלי.
לבסוף הוא הוריד אותי והתנשמתי בכבדות, כשהנשימה שלי הסתדרה התחלתי להכות את הארי בחזהו, משהו שלא נראה שהזיז לו.

יצאנו עם שקית אדומה מהחנות והמשכנו להתקדם ברחבי ניו יורק, "מה המשך התוכניות להיום?" שאלתי בתקווה שתכנן עוד משהו, "חכה ותראה" אמר ונישק את מצחי, רטנתי בעצבנות, אני שונא לחכות והוא יודע את זה.

המשכנו ללכת ברחבי הטיימס סקוור, מביטים סביב למסכים הענקיים שמציעים מותגים, פרסומות, הצגות, או וואו יש אחת של מלך האריות!
אני כל כך רוצה ללכת לזה!
"הארי בוא נלך למלך האריות!" צעקתי וכמה מבטים הופנו לעברנו, הארי לא אמר כלום ורק חייך כמו מטומטם, "די! באמת?!" צרחתי כשהבנתי כי הוא תכנן לקחת אותי לזה, "כן, זה היום בערב אז יש לנו שעתיים לאכול משהו ולהסתובב קצת ואז חוזרים למלון להתארגן" אמר ותחב את ידיו בתוך מעילו הגדול, החיוך לא יכל להימחק מפניי, זה הטיול הכי טוב בעולם!

***
הארי ואני עמדנו מחוץ לאולם בתור, מחכים להיכנס, שנינו לבושים חליפות מהודרות, שכנעתי את הארי לקנות לי כוס של מלך האריות, היא מגניבה כל כך! יש לה קש ארוך כזה שאפשר לסגור איתו את השתייה כדי שלא יישפך.
לבסוף נתנו לנו להיכנס לאולם, הבמה הייתה מוסתרת בוילון ארוך ואדום, התיישבנו במקומות שלנו, התרגשות הציפה אותי, כמה חיכיתי לראות את זה!
לפתע האורות של מקומות הישיבה נכבו ושקט השתרר באולם, הווילונות נפתחו וחשפו במה עטורה התפאורה מרשימה, הכל היה נראה כל כך נפלא, אם זה לא היה מקום מכובד כנראה הייתי צורח כמו משוגע עכשיו!
המוזיקה של the circle of life החלה להתנגן, הכל החל לקום לתחייה, זה היה מחזה מרהיב ועוצר נשימה.
כמה בכו כשמופסה מת, כולל הארי, גיחכתי כשניגב את דמעותיו מעט עם שרוול חליפתו, כזה זין רגשני! (איים דראונינג אהמ אהמ - ה.כ)
צחקתי מהבדיחות, כולנו מצאנו כפיים בסוף.
הארי ואני יצאנו מהאולם יחד עם ההמון שהיה בו, התחלתי לצחקק, מבטו המבולבל של הארי הופנה לעברי, "ממה אתה צוחק?" שאל בבלבול, "לא אתה אשכרה בכית מהקטע של מופסה! אתה תמיד זה שיורד עלי שאני בוכה מסרטים מצוירים" אמרתי בהתגרות, "זאת הייתה הצגה! זה שונה!" אמר בניסיון כושל להגן על עצמו, "כן בטח" גיחכתי, הוא גלגל את עיניו והתחלנו להתקדם לעבר היציאה.

"שתי גלידות, וניל ושוקולד בבקשה" הארי אמר למוכר בזמן ששילם לו, חיכיתי לגלידת וניל שלי על ידו, הוא הושיט לי אותה והודיתי בהנהון, הלכנו להתיישב בספסל הקרוב, מביטים לעבר העיר העמוסה, היא הייתה מוארת ויפיפייה, הבטתי בהארי, אוכל את גלידת השוקולד שלו בשקט, שקט שרר בינינו, אבל שקט מרגיע.
"אז נהנת בהצגה?" שאל לבסוף, ניערתי את ראשי כדי לצאת מהאופוריה, "כן זאת הייתה הצגה מהממת!" אמרתי בהתרגשות, מריץ אותה שוב בראשי, "שמח שנהנת כי בגלל זה עכשיו כל השירים תקועים לי בראש" הארי נאנח, הוא אוהב מאוד סרטי דיסני, אבל לא לא מוכן להודות בכך, הוא רוצה להיראות קשוח, כל פעם הוא אומר שהוא רואה איתי בשבילי נטו, אבל זה שקר מוחלט.
"אקונה מטטה, איזה משפט מדהים" התחלתי להגיד, מבטו של הארי הופנה אלי, "לואי" רטן, "אקונה מטטה, איזה טירוף חושים" המשכתי ואז התחלתי לשיר, הוא נאנח והשפיל את מבטו, אני יודע שעשיתי בושות, אבל לא אכפת לי, היה שווה להביך את הארי ככה.
"אקונה מטטה" הארי הצטרף לבסוף, צחקתי בקול והוא חייך, "אתה ממש מזכיר לי את סימבה אתה יודע?" אמר, "למה אתה מתכוון?" שאלתי בזמן שליקקתי את הגלידה שלי, "אני מתכוון, שלא משנה מה עומד בדרכך, תמיד תישאר חזק ותגן על אלו שחשובים לך" אמר, חייכתי, אני שמח שהוא רואה אותי ככה.
שאגתי בקול ושנינו התחלנו להתפקע מצחוק.
אם הוא רק היה יודע, שבזכותו אני כזה.