💙chapter 23 - Louis

249 25 11
                                    

נכנסתי עם הארי לרכב, "מצאת אותו" שמעתי מאחורי, סיבבתי את ראשי וראיתי את מארק יושב, גופו לבוש בחליפה מהודרת ועל ברכיו לפטופ.

"כן, כמעט ירו בי..אבל כן" אמרתי בחיוך, אך הוא בשניה ירד כשנזכרתי מי נסתה לירות בי, "מה?! מי זה היה?" שאל בחשש, "זה לא זה, זו זאת ו..." הבטתי בהארי בדילמה, הוא הנהן פעם אחת, לקחתי נשימה עמוקה, "זו ליסה", פניו של מארק הפכו ללבנות, "אני מצטער מארק-" "לא! לא אין לך על מה להצטער לואי זו ממש לא אשמתך" אמר במהירות, הוא תפס את נשימתו ועצם את עיניו באנחה.

"אבל למה לעזאזל?" שאל לאחר כמה שניות ונשען קדימה, "היא שיתפה פעולה עם אבא שלי, היא רצתה לנקום בי על כך שיצאת מהארון, היא חשבה שזה היה באשמתי" גלגלתי את עיניי וגיחכתי, "אתה? אני מצטער לואי, אתה אחלה בחור שבעולם אבל ממששש לא הטעם שלי" גיחך והניד בראשו בחיוך, "אז מזל שהוא שלי" שמעתי את הארי לוחש בחיוך מה שגרם ללחיים שלי להאדים.

"איפה היא אבל?" שאל, "אה כן אממ..יריתי בה?" "אתה שואל או אומר כאילו?" שאלתי את הארי בסרקזם, "היא בדיוק באה לירות בלואי כמו שאמרנו, אם לא הייתי נכנס בזמן הוא לא היה פה" אמר וצמרמורת מהמחשבה הזו עברה בגופי.

"או וואו, אני לא כל כך יודע מה לחשוב על זה, הרי אחרי הכל היא הייתה אשתי והיא אימה של הבת שלי" גוש חנק את גרוני "אני אתקשר למשטרה ואטפל בהכל, לכו תתחתנו" אמר בחיוך, כולנו יצאנו מהרכב, חיבקתי את מארק, "תודה על הכל" אמרתי ודמעה זלגה מעיני, הרפיתי את החיבוק וזזתי הצידה, "תודה החזרת לי את הדבר החשוב בחיי, ו..אני מצטער שעשיתי לך כזה עוול, זה היה ממש מגעיל מצידי, אתה לא כזה נורא כמו שחשבתי" אמר בחיוך ונתן מכה חלושה בכתפו של מארק, "תשמור עליו הארי" הוא אמר לו חזרה והסמקתי מעט, הארי הנהן, "לנצח".

נפנפנו לו לשלום ונכנסנו חזרה לרכב של הארי, "זה יהיה חתיכת סיפור חתונה לספר לנכדים" גיחכתי, "כן, אבל אחד שווה יותר משל אחרים" הארי גיחך והמשיך לנהוג.

***

יצאנו מהרכב ונכנסנו לכנסיה, שם אמא שלי ואן חיכו, כשאמא שלי ראתה אותי היא החלה לבכות ולרוץ לכיווני, "או לואי אתה בסדר!" צעקה וחיבקה אותי חזק, חיבקתי אותה חזרה ודמעה זלגה מעיני, המחשבה של לא לראות את אמא שלי שוב הדהדה בראשי, "הכל בסדר לו, אתה בסדר" שמעתי לחשוש מאחורי, זה כאילו הארי קרה את מחשבותיי.

"אני כל כך שמחה ששניכם בסדר" אמרה אן וחיבקה את צידו של הארי והשעינה על ידו את ראשה, "כן, יריתי במישהי, אבל כן" נאנח ונשק לראשה של אימו, "או נחמד-רגע מה?!" הסיטה את ראשה במהירות, "כן, היא כמעט ירתה בלואי אבל הספקתי לירות בה קודם" המשיך, "כמעט ירו בך?!" אימי צעקה ואחזה בפניי כדי לבדוק אם נפצעתי, "כן, אבל כמעט" הדגשתי, "מי?! איך?! למה?!" שאלה מהר, עוד לפני שהספקתי לפתוח את פי, "אני צריכה לשכב..." נפנפה עם ידה על פניה, "אמא הכל בסדר! אני פה" גיכחתי, "אשתו לשעבר של מארק" הארי ענה במקומי, "אחלה סיפור באמת אבל אנחנו צריכים להתארגן מהר" אמרתי ורצנו לחדרים, מותירים את האימהות ההמומות במסדרון, לא לפני שהתחלנו לצחקק בדרך.

***

"אני לחוץ! איך אני נראה?!" שאלתי את אמא, הארי כבר נכנס עם הוריו לחופה, "הבן הכי יפה בעולם" אימי אמרה עם דמעות, "אני אוהב אותך אמא" אמרתי ונישקתי את לחייה, דמעות בצבצו בין עיניי, אני פאקינג מתחתן!

הושטתי את ידי ואמי אחזה בה, פתחתי את הדלת והתגלתה מולי הכנסייה הענקית.

החלונות הצבעוניים, החברים והמשפחות שלנו ולבסוף הארי עמד בחופה, שיערו המתולתל נח על כתפיו בצורה יפיפייה, גופו עטור בחליפה שחורה וידיו אוחזות בזר פרחים ורודים ותכלת (פיין ליין אוף קורס – ה.כ), "וואו" לחשתי, המשכנו ללכת עד שאימי עזבה את ידי והתיישבה על יד אחיותיי במקומה, "אתה נראה מדהים" הארי לחש , "אתה מושלם" לחשתי חזרה, הכומר כחכך בגרונו, "חברים ומשפחה יקרים, התכנסנו כאן היום כדי לחבר שתי נשמות יחדיו, הארי אדוארד סטיילס, האם אתה מוכן לקחת את לואי לבעלך באש ובמים, לשמור עליו ולדאוג לכל אשר מבקש לכל חייך?", הארי הסתכל עלי בחיוך, "כן" אמר, "ולואי וויליאם טומלינסון, האם אתה מוכן לקחת את הארי לבעלך, לשמור עליו, להקים איתו בית ומשפחה ולהזדקן יחדיו?", "כן" אמרתי בלי לחשוב פעמיים, בחיים לא הייתי מאושר ככה! "אם כך, אני מכריז עליכם כנשואים כדת וכדין" אמר וקפצתי על הארי ונישקתי את שפתיו, זו הנשיקה הכי טהורה שאי פעם הייתה לי כל חיי.

"אני אוהב אותך לואי" אמר, "גם אני אוהב אותך הכייי בעולם" חייכתי הכי חזק שיכולתי, כולם התקרבו לכיוונינו, תרועות שמחה נשמעו ברחבי הכנסייה, אבל אני לא יכולתי להפסיק להביט בו.

***

"לואי וויליאם טומלינסון סטיילס" הארי אמר ברשמיות וסימן עם ידו לכיוון הכניסה לחדרנו במלון, "תודה לך אדון הארי אדוארד סטיילס" אמרתי ברשמיות ונכנסתי לחדר, הארי נכנס גם וסגר אחריו את הדלת, הבטתי בהשתקפותי במראה, לא יכולתי להאמין שאני נשוי! טבעת עיטרה את האצבע שלי, היא זהרה מהאור שנכנס דרך החלון.

"איזה כיף שבחרנו לבלות את ירח הדבש בהוואי" הארי אמר וחייך, "כן, גן עדן לגייז" צחקתי ונשכבתי על המיטה, הרגשתי אותה שוקעת כשהארי נשכב על ידי.

"אז...אדון סטיילס?" הארי שאל, "אתה ממש מתלהב שקוראים לי סטיילס עכשיו" גיחכתי וגלגלתי את עיניי, "אולי" הארי לחש.

"חתונה? צ'אק, מה השלב הבא אותו נרצה להגשים?" שאל, "אני רוצה להקים משפחה" אמרתי והבטתי בו, "ברצינות?" שאל בחיוך רחב, "כן!" צעקתי בחיוך, "בוא נביא תינוק לעולם!" הארי צעק והתנפל עלי בנשיקות בזמן שאני מנסה להשחיל משפט בגלל הצחוק המתגלגל שלי, "ה-הארי אנחנו גברים!"

~~~~~

אם רק יכולתי לתאר את ההתרגשות שלי במילים...

סליחה על כך שלקח לי המון זמן להעלות אותו אבל השבוע חליתי בקורונה אז סוף סוף היה לי זמן לכתוב אותוו ובקיצור...

זה הפרק הא ח ר ו ן (לא כולל אפילוג כמובן) של have you met before!

תודה לכל מי שקרא את הסיפור הזה!

אבל אשמור את פרק התודות לאחר כך...

אכין אתכם מראש ואגיד כי יהיה פרק שאלות תשובות (רעיון מקורי מאוד שלי ובכלל לא מועתק מlarrystytom)

בקיצור תכתבו את השאלות והן יעלו כל פעם שתשאלו 3>

אוהבת אתכם ומעריכה מאוד!❤️❤️ תמר

have you met before עונה 2Where stories live. Discover now