פרק 3

177 17 8
                                    


״חברות היא כמו הקשר בין היד לעין . כשהיד נפגעת העין בוכה ,וכשהעין בוכה היד מוחה את הדמעה״

——————

״כל אחד שמרביץ לך או מתקרב אליך או עושה לך בעיות אני שומע על זה ראשון ואני אטפל בהם, בחבר הכי טוב שלי. בחבר ילדות שלי, באחי שלי אף אחד לא יפגע בו בידיעתי״
׳אחי שלי? זה מה שלואי חושב עלי?׳ תהה הארי בפעם האלף באותו יום , הוא נתן ללואי את שמו של ניק והזהיר אותו שלא ירביץ לו כי הוא לא היה שווה את זה.
׳ברור שזה מה שהוא חושב עלי. אנחנו רק חברים טובים , חברי ילדות תפנים את זה כבר הארי׳ נזף בעצמו ׳חוץ מזה שלואי סטרייט לגמרי , הרי תמיד הייתם מתייעצים על בנות׳
הארי נאנח בעצב , מבין כמה המזל שלו ביש שיש לו קראש על החבר הכי טוב שלו .
״הארי אתה בא?״ קולו של לואי נשמע מולו הוא יצא מהבהייה בה שהה ב10 דקות האחרונות וקלט את לואי, עיניו הכחולות ננעצו במבט בוחן בעיניו וגרמו לגופו לקפוא , העיניים של לואי היו בין החלקים בגופו של לואי היותר אהובים של הארי , הוא יכל לטבוע בהן שעות בלי שום בעיה.
״כן סליחה״ מילמל ושקע עוד טיפה בעיניו העמוקות של לואי עד שלואי הושיט להארי את ידו כדי לעזור לו לקום מהכיסא עליו ישב בכיתה .
״קדימה בוא״ תפס לואי בידו של הארי והם הלכו במסדרון המוביל לקפטריה.
אחרי שלואי גילה את מצבו החברתי של הארי, וכעס על עצמו כל כך שלא שם לב הוא החליט שהארי יישב עם חבריו , וכך לפחות יהיו לו חברים טובים איתו .
השעה הייתה 10 וחצי בבוקר בידיוק שעה ורבע אחרי שלואי דיבר עם ניק וסגר איתו חשבון קצר על מה שעולל להארי .
הוא לא יכל להבין איך מישהו רוצה לפגוע בהארי, הבחור הכי מתוק ויפה שקיים,כל כך תמים .
כשלואי ראה את חבריו החדשים מרחוק הוא האיץ את צעדיו וגרם להארי קצת ללכת במהירות מהירה מהרגיל(מזכירה שאז לואי והארי היו באותו גובה. אני יודעת - מוזר ה.כ.).
כשהגיעו לשולחן הם התיישבו וחבריו של לואי תלו בו את עיניהם התוהות .
״חבר׳ה תכירו זה הארי, חבר ילדות שלי , הוא בכיתה י׳ אבל ברגע שתכירו אותו לא תרגישו בהבדל הגילאים. הארי תכיר זה ליאם״ הצביע לואי על הבחור עם השיער החום חלק, עיניו היו בצבע חום שוקולד, הוא חייך אליו ונופף בידו.
״זה נייל״ הפעם לואי הצביע על בלונדיני עם עיניים כחולות יפות אך כמובן לא יפות כמו של לואי , נייל קם וחיבק את הארי המופתע שלקח לו כמה שניות עד שחייך והחזיר לו בחיבוק.
״וזה זאין״ הבחור עם העיניים החומות , ושיערו השחור עמד בצורה יפה על ראשו
בהתחלה נרתע ממנו מעט הבגדים השחורים, והמבט הקר- לא היה הסגנון שהארי בדרך כלל בילה איתו . אך זאין הפתיע אותו חייך אליו חיוך חם לא פחות משל שני הבנים שלפניו.
״היי״ מילמל בביישנות אך החיוך לא עזב את פניו. סוף סוף הרגיש טוב בבית ספר . הכל בזכות לואי.
במשך ההפסקה חבורת הבנים ישבה דיברה, פחות אכלה אך למעשה זה לא הפריע להם , הם היו סקרנים להכיר אחד את השני לעומק, לואי ,זאין,נייל,וליאם הכירו גם לא מזמן,האמת שהכירו באותו היום, כשנפגשו במסדרון . לואי סיפר סיפורים מצחיקים על הארי אך הארי לא נשאר חייב והחזיר בכך שסיפר עליו סיפורים מביכים מכל שנות הכרותם . נייל צחק בלי סוף מושך גם את שאר הבנים לצחוק מהצחוק המתגלגל שלו. הם גילו דברים על הבנים שלא ידעו לפני למשל שנייל בעצם חימצן את השיער והאמת היא שצבע שיערו המקורי הוא חום או שליאם מפחד מכפיות , וזאין אוהב קומיקסים מאוד ואפילו החליט שביום הולדתו ב18יעשה קעקוע של "ZAP!" . לליאם יש כליה אחת וכלב בשם ווינסטון ,זאין אוהב גרפיטי וחדרו מלא בהם , לואי חולם לעבוד במשחק יום אחד ,נייל קלסטרפובי ואוהב גאוגרפיה ,והארי סהרורי.
הידע ששיתפו אחד את השני גרם להם להרגיש ביטחון , למרות שהארי היה קטן מהם בידיוק כמו שלואי אמר , הם לא הרגישו בזה .
הארי גם גילה שזאין ליאם ונייל לא באותה כיתה אלא שכבה מתחת לואי ואחת מעל הארי , ולמרות הכל הם הכירו והתחברו מהר מאוד , אחרי שהצלצול נשמע חמשת החברים נפרדו כל אחד לכיתתיהם, שמחים על החיבור החדש .

Best friend or not - L.SWhere stories live. Discover now