Best friend or not - L.S

פרק 14

"friendship that can end -not really started "

——————
״טומו״
״טומו!״
״טומו!״
לואי פתח את העיניים לאט ,הוא ראה את זאין עומד מעליו עם עיניים מעט כועסות.
״יש לך 3 שניות להסביר לי למה אתה מעיר אותי על הבוקר״ מילמל לואי מתוך שינה.
״כי זה בוקר ואתה צריך להיות ער״ הסביר זאין,״חוץ מזה שיש לך בית ספר״
״לא ידעתי שאתה רוצה למות היום״ ענה לואי עם מבט מעט כועס
״לואי אתה לא יכול להרוג אותי״ זאין כבר הכיר את כל האוצר מילים של לואי על הבוקר.
״זה מאוחר מידי,כבר החלטתי איך״ השיב לואי הסתובב לצד השני ונרדם שוב.
״טומו! קום קדימה!!״ אמר זאין בפעם השביעית להבוקר.
״למה אתה צועק על הבוקר?״ שאל לואי בקול צרוד מעט.
״כי אני מנסה להעיר אותך כבר שעתיים!״ אמר ועזר ללואי להתיישב על המיטה של זאין, לואי ישן אצל זאין אתמול, גבו היה שפוף כי לואי היה עדיין חצי רדום.
״הנה אני ער״ מילמל והתמתח מעט עם קולות מוזרים היוצאים מפיו.
״יופי,יאללה קום! אני מכין לך ארוחת בוקר״ הודיע זאין ויצא מהחדר, לואי שברגע ששמע אוכל -קם מהמיטה במהירות החליף את הבגדי שינה שאיתם ישן לבגדים שהביא איתו אתמול מביתו . הוא לבש פוטר בצבע כחול כהה שאהב ומכנס שחור.
לואי יצא מהחדר של זאין בלי נעליים כי הן היו זרוקות בסלון. לואי הרגיש בנוח מאוד.
הוא לבש אותם ורץ למטבח .
״איפה האוכל שלי?״ קרא והתיישב בשולחן.
״פה לו״ זאין הביא לו את החביתה וירקות שחתך לו,ובצד לחמניה טרייה שהכין לו.
לואי אכל במהירות את האוכל בזמן שזאין שאל,״למה לקח לך כל כך הרבה זמן לקום?״
״לא נרדמתי בלילה כל כך״ סיפר לואי. חצי לילה הוא רק חשב על מה יגיד להארי ,אלינור לא בידיוק עניינה אותו כרגע, היא התקשרה מידי פעם אך הוא סינן אותה והתחמק ממנה , הוא ידע שהוא צריך להפרד ממנה כבר.
זאין הנהן ולא ענה, הוא הבין שלואי צריך כרגע את הזמן שלו.
צילצול הפלאפון של לואי נשמע ,זה היה ליאם, הוא ענה לשיחה ושם על ספיקר.
״מה ליאם?״
״בוקר טוב ליאם,מה שלומך ליאם ,איך אתה ליאם, ישנת טוב ליאם?״ קולו של ליאם נשמע מעבר לקו, הוא אמר את מה שציפה שלואי יגיד לו בפלאפון על הבוקר.
״מה שלומך פיינו?״ אמר זאין כי ידע שללואי אין כוח לזה, הוא לא ישן את ה8 שעות שינה שלו.
״זאי! הו סוף סוף מישהו שמח לשמוע אותי״
״פיינו! אני מאוד שמח״ צחק זאין,״למה התקשרת?״
״אה נכון, אני מסיע את הארי ונייל, לעבור לקחת אתכם לבית ספר?״
״כן למה לא?״ הסכים זאין וניתק.
הם סיימו מהר את האוכל ונכנסו לאוטו של ליאם שחיכה להם בחוץ .
״בוקר טוב״ אמר ליאם ממושב הנהג.
״בוקר פיינו״ השיב זאין, ואחרי כמה דקות נסיעה הוסיף,״מה איתך ניילר,אתה שקט״
״הוא עוד רדום״ אמר הארי והוסיף ״איך אתה ער? אותך קשה להעיר״ הוא ניסה להעיר אותו הרבה פעמים- דבר שהיה קשה מאוד .
״הוא ככה כי הוא בטח מחכה לפגוש את אפריל״ ענה ליאם וחייך חיוך ממזרי .
״הו אפריל, איך לא חשבתי על זה״ חייך גם הארי חיוך דומה לשל ליאם. הם שמחו שזאין מצא מישהי טובה בשבילו ,לואי ונייל התחילו להתעורר כששמעו שמתחיל להיות מעניין.
״היי ליאם גם לך לא חסר עם אוולין״ זאין העביר את המבטים אל ליאם .
״יש משהו במה שזאי אומר״ אמר לואי שהיה ערני יותר.
במשך הנסיעה הארי ולואי לא החליפו אפילו מבט או מילה. כאילו והם לא מכירים בקיומו אחד של השני.
הם הגיעו לבית ספר ,הארי ונייל למדו באותה קומה הבוקר ולכן הם הלכו יחד ונפרדו משלושת החברים .
״זאין!״ קול עדין עצר את השלושה מלהמשיך ללכת אל הכיתה שלהם. זו הייתה אפריל.
זאין הסתובב וכשראה אותה סימן לבנים להמשיך ללכת,הם עשו לו מבטים שובבים והלכו לכיתה צוחקים, זאין צחק ונשאר לחכות שתגיע אליו, הוא חייך אליה חיוך עדין כשהגיעה ואמר ,״בוקר טוב״
״בוקר טוב,״ החזירה אליו, היא חייכה חיוך מעט ביישני ובסוף הוסיפה בזמן שהם הולכים יחד לכיוון הכיתה,״חשבתי אולי נוכל לצאת לאן שהוא הערב,אתה פנוי?״
״כן למה לא?״ זאין חייך, הוא רצה לנשק אותה אך לא מצא את הזמן הנכון.
היא חייכה אליו ואז כשראתה את כיתתה חייכה אליו והוסיפה,״תאסוף אותי מהבית שלי ב8״ היא קרצה לו והלכה אל כיתתה בריצה קלה. זאין עמד עוד כמה שניות, הוא היה מופתע ממה שקרה כאן הרגע. לבסוף חיוך שמח נמתח על פניו והוא הרגיש שמח, הוא הכניס את הפלאפון שלו לכיס ונכנס לכיתה, ליאם ולואי שחיכו בכיתה קפצו עליו מיד בשאלות.