Best friend or not - L.S

פרק 32

"Sometimes home is a person"

——————

״אתה לא תשכח אותי נכון?״ שאל הארי את לואי ,הם שכבו על שמיכה נעימה שהביא לואי לגבעה האהובה עליהם,ידו של הארי בשל לואי.
״ברור שלא האז,אני אוהב אותך עד הירח״ השיב לואי ונשק להארי לשפתיו באהבה.
״אני אוהב אותך כל הדרך חזרה,אני פוחד לאבד אותך לו,אנחנו ניהיה רחוקים״
״לא אנחנו לא ניהיה רחוקים,אני אבוא הרבה לבית לבקר ואתה והבנים תבואו אלי ואתם תכירו את החברים החדשים שיהיו לי,אני בטוח שיהיה בסדר. תסמוך עלי בסדר?״ ביקש לואי,הוא תלה בהארי עיניים מלאות תקווה, הארי הנהן והם התנשקו שוב, הארי נשם את הבושם של לואי ונרגע, יודע שהוא נמצא כעת במקום הנכון בחייו.

——————

״זה הארגז האחרון לו״ אמר הארי הניח ארגז נוסף על הערימה שכבר הייתה קיימת.
הם סידרו את החדר החדש במעונות של לואי ,עבר חודש מאז הסיום לימודים של לואי,הם ניסו לדחוף את כל האהבה שלהם לחודש, הפחד שאולי ינתקו קשר,אולי יפרדו,ולמען האמת הארי פחד שלואי יבגוד בו. מידי פעם הייתה מגיעה מחשבה ארורה שגרמה להארי שיתוק לרגע אך הוא מחה כל מחשבה כזו מיד .
״תודה האז״ חייך לואי,״תראה מה תליתי על הקיר״
לואי הצביע על תמונה של שניהם מחייכים שנייל צילם באחת מהפעמים שהיו חמישתם בלונה פארק.  הארי חייך כשנזכר באותו יום שהיה אחד הימים השמחים ביותר שלו.
״אני אוהב אותך עד הירח״ אמר לואי,״אני מרגיש שאני לא אומר לך את זה מספיק ואני רוצה שתדע״
הארי הניח את החולצה שהחזיק ביד והתקרב אל לואי,״אני אוהב אותך כל הדרך חזרה, ואני לא שוכח אותנו,גם בעד שלום!״, אמר ,לואי ליטף את לחיו של הארי והתרומם מעט על אצבעותיו אל שפתיו של הארי ונישק אותו.כשלואי הכניס לשון לחגיגה הארי התנתק ממנו בציחקוק נבוך .
״קח״ הוציא הארי את המפתח לחדר שאיתו פתח את הדלת כשנכנס,״זה המפתח לחדר שלך״
״יש לי כבר״ הוציא לואי את המפתח ששיכפל מלפני,״זה לך,כשתבוא אלי תוכל להכנס ולצאת כמה שתרצה״
הארי הופתע ועיניו נפערו בזמן שחיוך גדול נפרס על פניו.
הארי רכן כדי לנשק את לואי אך קולה של אלינור שבידיוק נכנסה לחדר הפריע להם.
״הייי לו! איזה מגניב שאנחנו רק כמה חדרים אחד משניה?״ התפרצה,ואז כשראתה שהארי גם נמצא חיוכה ירד במעט,״הו הארי אתה גם פה ,לא ידעתי״
״כן,באתי לעזור ללואי עם הארגזים שלו״ חייך אליה חיוך מעט מזוייף.
״שמעת שיש עכשיו מסיבה באולם הגדול?״ שאלה אלינור והתעלמה מהארי.
״אתה רוצה שנלך?״ פנה לואי להארי. הארי התכוון לענות שלא אכפת לו.
אך אז אלינור התפרצה שוב,״זה רק לסטודנטים,לא לתלמידי תיכון,מצטערת״
״הו שיט,טוב לא נורא לא צריך ללכת לשם בכלל״ אמר לואי ,הארי הסתכל עליו וידע שלואי כן רוצה ללכת .
״אתה בטוח?״ שאל הארי.
״כ-״ ניסה לענות לואי אבל שוב אלינור קטעה אותו.
״בלי לחץ אבל כולם הולכים״
״הו הם הולכים?״ לואי רצה להשתלב כל כך אבל הדבר האחרון שרצה היה לגרום להארי להרגיש לבד.
״יודע מה? עזוב תלך״ אמר הארי והלביש כל פניו כמה פרצוף כמה שיותר משכנע,״אלינור צודקת,אתה צריך ללכת וליהנות. אני לא רוצה לעכב אותך״
״אני לא רוצה לעזוב אותך לבד אבל״ אמר והחזיק את ידו של הארי.
״בכל מקרה התכוונתי לעזוב אחרי שנסיים לפרוק,אז זה בסדר״ חייך הארי,הוא באמת רצה שיהיה ללואי טוב.
״אתה הבן זוג הכי טוב שקיים,לא יכולתי לבקש משהו יותר טוב״ ענה בחיוך לואי, הוא הסתכל בעיניו הירוקות כל כך של הארי ,ולא יכל להתיק את מבטו.
״איו את זה תוכלו להמשיך לעשות אחר כך״ אמרה אלינור ומשכה את לואי אל מחוץ לחדר ,״אנחנו נאחר בוא!״
לואי הספיק לשלוח להארי מבט מצטער אחרון,הוא התכוון לומר עוד משהו אך לא הספיק .
הארי שנשאר בחדר לבד נאנח והחליט לסיים לפרוק רק את השלוש ארגזים שנשארו לפני שילך חזרה אל ביתו.