Best friend or not - L.S

פרק 6

״אם תפגוש אדם שבור
שב איתו
על סף השבר הארור
אל תנסה לתקן
אל תרצה שום דבר
ביראה ובאהבת הזולת
שב איתו
שלא יהיה שם לבד״

——————

״טומו״ קרא זאין .לואי הרים את ראשו ,הוא חשב לאיפה הוא לאלינור יוכלו ללכת הערב, הוא התרגש למען האמת אך לא הודה בזה,״מה אתה עושה?״
״חושב על מקומות לדייט״ הודה לואי,״מישהי הזמינה אותי לדייט ואני מנסה לחשוב לאן ללכת איתה״
״הופה!״ חייך זאין,״מה עם הבר-קפה החדש שנפתח לא רחוק מכאן? ראית אותו?״
״הו נכון״ נזכר לואי במקום הנחמד שראה לא מזמן,״צודק אני אלך לשם, תודה זאי״
״אין על מה גבר״ השיב ואז שאל את מה שבשביל זה פנה אל לואי,״אגב תגיד יש לך סיכומים משנה שעברה של פול המורה לפיזיקה?״
״בטח,אני אביא לך את זה מחר״ חייך לואי והם התקדמו אל הקפיטריה ששם קבעו לפגוש את שאר הבנים.
כשהגיעו אל הקפיטריה ליאם כתב על דף רשימה של דברים ונייל והארי היו עם מבטים חושבים.
״היי מה אתם עושים?״ שאל לואי והתיישב ליד הארי שליבו החסיר לרגע פעימה.
״אנחנו עושים רשימה של דברים בהם נוכל לקשט את הגג״ אמר ליאם, לואי וזאין נזכרו באותו יום בו קבעו שילכו לקמפינג- דבר שאגב עדיין לא קרה- והם ישבו בגג של בית ספר, המקום היה מבודד אך מרווח. הם ידעו שעם יוסיפו כמה דברים מעטים המקום יהפוך להיות מקום שלהם.
״אוקי,מה יש ברשימה עד עכשיו?״ הצטרף זאין לשיחה והתיישב ליד נייל.
״כתבנו כריות,צלייה,אולי אפילו מזרון או פופים שנוכל לשבת עליהם, כמה עציצים כדי שהמקום יהיה יותר ירוק״ קרא ליאם מהדף.
״אני מקווה שאנחנו לא חיים בסרט ויתנו לנו לעשות את זה״ אמר הארי ,״צריך שמישהו מאיתנו ילך למנהל ויבקש ממנו רשות, שלא יכעסו עלינו״
״אני חושב שליאם צריך ללכת״ אמר נייל בהחלטה מהירה.
״חד משמעית״ הסכים לואי וזאין הנהן.
״אני חושב שפה אחד הוחלט שליאם הולך למנהל״ הודיע הארי.
״מה? למה אני? ואני לא רוצה ללכת לבד,מי בא איתי?״ קרא ליאם בפנים חמוצות.
״אין סיכוי שאני,אני בשנה האחרונה שלי והייתי במשרד הזה הרבה פעמים.יותר מידי לדעתי״ אמר לואי.
״גם אני לא יכול. אבל הארי יכול ללכת״ זאין נידב את הארי.
״מה? אני?״ קרא הארי.
״כן.יש לך פני בובה, הוא ישר יסכים״ אמר לואי עם חיוך. הוא ידע שעם העיניים והגומות של הארי כל אחד יסכים לכל מה שיבקש. הוא אחד מהאנשים האלו.
״קדימה קומו! לפני שבהפסקה תיגמר!״ אמר נייל והקים את השניים מהמושבים שלהם .
הם קמו בחוסר רצון והלכו למנהל, אחרי שיכנועים של כמעט 10 דקות ,הם הצליחו לגרום לו להסכים להצעה המטורפת הזו. המנהל הציע להתקין מעקה בטיחות גבוה -לכל מקרה מפחיד. הארי וליאם האמת הסכימו איתו. הם לא חשבו שאחד מהם ינסה לקפוץ או משהו אך זה עדיין היה מסוכן.
הם חזרו צוהלים לבנים כדי להודיע להם על ההתרחשויות,אך כשהגיעו הם ראו את לואי עומד ובחורה חומת שיער עומדת קרוב מידי אליו- לטעמו של הארי.
״מי זו?״ שאל ליאם את הארי כשראה אותם. הוא לא ידע על רגשותיו של המתולתל ולכן לא חשב על כך שאולי ליבו נשבר למראה הזה.
הארי משך בכתפיו ולא ענה, לא כי לא רצה,אלא כי לא יכל. הדמעות עלו בעיניו.
הארי העלים במהירות את הדמעות. הוא היה כבר די רגיל להיות פגיע מכך. הארי היה מאוהב בלואי הרבה זמן. אומנם לקח לו זמן להבין שהוא אוהב גבר, ויותר מזה שהוא אוהב את לואי-החבר הכי טוב שלו,אך כשהבין לא התכחש אל רגשותיו. הוא ידע שלואי לא מרגיש כך וזה שברון לב בדוק.
״היי חבר׳ה! היא הסכימה!״ קרא ליאם ולא שם לב לפניו הנפולות של הארי. ליאם קפץ על גבו של זאין בחיוך ,ולואי הריע.
נייל ראה את הארי, את מה שמתחולל בתוכו. ולכן הנהן ואמר שזה מעולה, אך כעת הוא והארי צריכים ללכת כי נייל הבטיח להארי שיעזור לו למצוא את המחברת שאבדה לו.
כמובן שלא אבד למתולתל שום דבר,אך נייל ידע שבסופו של דבר מישהו ישים לב לפניו של הארי וישאל שאלות שהארי כמובן לא ירצה לענות עליהם.
נייל תפס את הארי שרק ראה את הידיים של אותה בחורה על כתפו של לואי, היא מחבקת אותו. מבטו ננעל על ידיה, הוא כבר שנא אותה ועדיין לא ידע את שמה.
השניים נעלמו תוך שניות אחדות, הם השאירו חבורת בנים מסתכלת עליהם בתום, לא מבינים מה קרה לשניים פתאום.
אך את אלינור זה לא עיניין. היא רצתה את לואי מההתחלה, אלינור עברה לדונקסטר לא מזמן. לפני חודשים אחדים אך מהרגע בו ראתה את לואי רצתה להתחיל איתו. היא רק יכלה להודות למזלה הטוב שהוא שם עליה סוף סוף.
ולכן כל מה שאלינור ראתה היה את לואי ,ואת הדייט שקבעו הערב.
״אז לואי״ אמרה אלינור והסיתה את מבטו מהדלתות הסגורות של הקפטריה שנייל טרק מאחוריהם כשיצא עם הארי,״לאן נלך הערב?״
״יש בר-קפה שנפתח לא מזמן,קרוב לכאן,מעוניינת?״ הסית את תשומת ליבו אליה.
״נשמע מדהים, אני חייבת ללכת אבל מחכה להערב״ אמרה בטון פלרטטני והסתובבה והלכה, לא לפני שהוסיפה קריצה .
״מה זה היה עכשיו?״ שאל זאין.
״בקשר למה?״ שאל לואי,״בסך הכל קבענו לצאת ל-״
״לא ,אידיוט!״ דפק זאין על ראשו של לואי קלות,״דיברתי על הארי ונייל, מה זה היה?״
לואי הסית את מבטו המודאג אל הדלתות הסגורות שוב פעם וענה,״אין לי מושג, זה היה מוזר״