Best friend or not - L.S

פרק 5

״רק שני דברים הם אינסופיים:
היקום והטמטום האנושי ,אני עדיין לא בטוח לגמרי לגבי הראשון״
-אלברט איינשטיין

——————

״יאללה יצאנו?״ שאל ליאם אחרי שבדק שכל הבנים לקחו הכל ולא שכחו כלום.
״כן, אנחנו מוכנים בפעם המאה ליאם״ נאנח בכבדות נייל אחרי שליאם בדק בפעם המאה לטענתו.
״כן? אז איפה השלט שהכנו ללואי?״ שאל ליאם כהוכחה.
״הוא על המיטה, עכשיו אפשר לצאת?״ שאל שוב נייל ולא קלט מה אמר.
זאין וליאם חיכו כמה שניות כדי שירד לו האסימון בזמן שהארי בנתיים דיבר עם לואי בהודעות וחיוך קטן נסוך על פניו.
״אוי לי!״ קרא נייל כשהבין, הוא רץ לחדר והביא את השלט המקופל לחצי כך שלא ראו מה כתוב,חיוך חמוד ומתנצל היה על פניו. אי אפשר היה לכעוס עליו.
״הנה זה״ מילמלו זאין וליאם כשהבין נייל למה התכוונו.
לואי יצא שעה לפני הבנים לכיוון ביתו כדי שיספיק להתארגן ולהיות במגרש בזמן, חצי שעה לפני שהמשחק מתחיל.
״אנחנו נאחר בסוף!״ קרא הארי כשראה שהם עוד לא יוצאים. הוא היה שקוע בשיחה על לואי. לאחר 5 דקות באמת הבנים היום כבר בחוץ בדרך למגרש.

בו באר
בו באר: מתי אתם באים? עוד רגע מתחיל המשחק
אני: אנחנו כבר בדרך מליאם, לוקח להם שנה עד שהם באים
בו באר: קדימה אני מת שתבואו כדי שתוכלו לראות טוב
אני: אנחנו נגיע אל תדאג, בנתיים לך תתכונן כדי שתנצחו :)
בו באר: מה אתה נותן לי אם אנחנו מנצחים?
הארי חשב לרגע ואז עלה לפניו חיוך מהמחשבה.
אני: חמצוץ?
נזכר כשהיו קטנים וכל פעם שהם הצליחו במבחן כלשהוא לואי היה קונה להם חמצוץ בשקל מהמכולת ליד הבית ספר.
בו באר: חחח אני זוכר את זה. האמת שאני אעדיף אם תוכל להחליף את השם בו שמרת אותי אצלך
אני: מה? למה? אני אוהב את השם בו באר. הוא מתאים לך.
אני:אגב למה הפסקנו עם החמצוצים?
בו באר: אמא שלי קוראת לי ככה וזה מספיק מביך , תמצא שם אחר שמתאים לי
בו באר: הפסקנו עם זה כי זה גמר לי את דמי הכיס!
הארי צחק בקול מושך לרגע מבטים משלושת הבנים אך לאחר רגע הם חזרו לדבר על מה שדיברו לפני, הארי לא הקשיב להם. אך נייל איבד ריכוז, הוא ראה את חיוך של הארי כשהיה שקוע בפלאפון שלו והתקרב אליו.
אני: אוקי אחליף אותו. עכשיו לך תתכונן אם אתה רוצה חמצוץ.
בו באר: נתראה האז ;)
הארי יצא מהשיחה המהנה עם לואי ולפתע פגש במבטו הממזרי של נייל.
״מ-מה?״ נלחץ לרגע, משהו קרה?
״כלום, אני פשוט חושב מה אתה הולך לעשות בעיניין לואי, אתה צריך להזיז עניינים״ ענה נייל בשקט כך שרק שניהם שמעו זאת. הוא אהב את המתולתל , הוא רצה שיהיה לו טוב, ולכן הציק לו מעט עם עיניין לואי.
״נייל שוב פעם זה? אמרתי לך אנחנו רק חברים טובים, הוא לא רוצה אותי יותר מזה״ ניסה להניע אותו מהעיניין.
״אני לא אזוז מזה עד שתתנשקו״ הודיע נייל במבט רציני, הארי לא הספיק להגיב כי צעקות וצרחות האוהדים של משחק הכדורגל קטע אותו, הם הגיעו. המשפט של נייל הלחיץ את הארי אך הוא שכח ממנו ברגע שראה את לואי, שיערו התנופף בראש בזמן שדיבר עם תנועות ידיים גדולות עם אחד מחבריו מהקבוצה,חיוך גדול היה נסוך על פניו וזה גרם לליבו של הארי לקפוץ לרגע. נייל העיר את הארי מהביהייה בו והם מיהרו לתפוס מקום טוב, הארי דחף וניסה להגיע הכי קרוב ללואי לבסוף מצא מקומות לכולם בשורה הרביעית, לא הכי קרוב לא הכי רחוק. הם היו צריכים להגיע מוקדם יותר.
הארי ראה את לואי וקבוצתו ובצד השני את הקבוצה היריבה. הארי זכר את הקבוצה הזו, הם התחרו בקבוצתו של לואי לפני שנתיים ואז הקבוצה של לואי הפסידו בהפרש של נקודה.זה הולך להיות מותח. במיוחד כי זכר הארי שפעם שעברה היה מתחים בין לואי לבין קפטן הקבוצה היריבה.
לואי לבש חולצה פסים ירוק-לבן ומכנס לבן, גרביים פסים ירוקות-לבנות  ונעלי ספורט פקקים שחורות .
כך לבשו גם שאר קבוצתו , הקבוצה הנגדית הייתה לבושה בחולצה צהובה זוהרת ומכנס שחור.
שריקת הפתיחה נשמעה והמשחק החל.
לאחר 80 דקות של משחק צמוד התוצאה הייתה 68-70 לקבוצה של לואי . בנתיים הקבוצה של לואי הובילה על היריבים בשתי נקודות.
ארבעת הבנים החזיקה את השלט הגדול שעליו היה כתוב -we love you Lou ❤️
השלט היה מלא בכל מיני צבעים , גם גואש גם צבעי עיפרון, טושים, הכל. הם עשו הכל כדי שלואי יראה את זה.
כשלואי ראה את השלט החיוך שלו ניהיה ענק, השלט רק דירבן את לואי לנצח.
כרגע הכדור היה ברגליו של קפטן הקבוצה היריבה, לואי רץ כדי לחסום אותו מלהבקיע גול , זה הרגיש כאילו האוויר קפא לרגע, קפטן הקבוצה היריבה דחף את לואי ובעט ברגליו והמשיך הלאה בזמן שלואי נפל על הרצפה . כמה שניות בהן כל האוהדי קבוצתו של לואי היו בשוק , שקט שרר במגרש .
לואי לא קם.
הקבוצה שלו נאספה סביבו , הארי קם במידיות וכבר התכוון לקפוץ אליו , לרוץ, הוא יעבור את השומרים זה לא עיניין אותו ,אך נייל וליאם תפסו את כתפיו, לא נתנו לו לעבור.
לואי התיישב אחרי רגע, הוא בסדר? חשב הארי בלחץ ,לואי החזיק את רגלו בכאב אל בטנו, אחד מהחברי הקבוצה שלו הגיע אליו וניסה לעזור לו , לואי אחז את ידו וניסה לעמוד , בניסיון השני הוא הצליח לעמוד אך עדיין צלע, השופט הרים את הכרטיס הצהוב -אזהרה- לכיוון הקפטן של הקבוצה היריבה , לואי הניד בראשו אל קבוצתו מראה להם שהוא בסדר, הוא הרים את עיניו אל האוהדים, וצרחות נשמעו שוב מהרגע בו קם.
״הוא בסדר, הוא עומד״ הרגיע נייל את הארי באוזנו כשלחש לו,אך זה לא הרגיע אותו ב100%.
לואי עבר בעיניו על האוהדים וכאילו חיפש מישהו, אחרי דקה עיניו הצטלבו בעיניו של הארי,הוא הנהן בראשו קלות, וחיוך קל עלה על שפתיו, מסמן לו שהוא בסדר גמור.
הקלה גדולה הייתה בליבו, הוא ניבהל כל כך.
״אוי אלוהים, הוא בסדר ,תודה לאל!״ קרא ליאם בקול דרמתי ,״נלחצתי לרגע״
זאין הניח את ידו על כתפיו של ליאם ואמר ,״הכל טוב! לואי שלנו חזק, קטן עליו״
זאין צודק, לואי חזק, הוא יכול הכל, חייך הארי אל לואי חיוך רחב ואחרי כמה דקות המשחק המשיך.
לואי עמד מול הכדור כאשר רק השוער מולו, מפריע לו להבקיע גול, לואי הלך מעט אחורה ואז בריצה קלה בעט בכדור שעף ונכנס ברשת מצד השמאלי של השוער , צרחות אהדה נשמעו מכל האוהדים, לואי חייך וחיבק את חברי קבוצתו.
נצחנו!
ארבעתם קפצו יחד בשמחה,כשראו שניצחו.