פרק 24

103 11 0
                                    


"Even when they just wasted time,they didn't waste the time, because the time they spend together could not be wasted"

————————
לואי החזיק להארי את ידו השמאלית חזק, מעביר לו את המסר שהכל יהיה בסדר, שהוא יהיה בסדר לכל אורך השיחה .
אן הסתכלה על ידיהם המשולבות בהרמת גבה, מה קרה שהם כל כך רציניים? ליבה דפק בחוזקה.
״אמא ,אני צריך שתדברי עם המנהל״ ניסה הארי להתחיל, אחרי דקה של שתיקה שבה מחשבותיו רצו אנה ואנה,״יש חבורה בכיתה-״ הארי לא יכל לדבר גרונו נחסם מדמעות שעמדו בעיניו ולא נתן להם לרדת ,הוא היה כל כך לחוץ ומפוחד מהתגובה העתידית שלה, עיניו לא היו מסוגלות לפגוש את עיניה .
״אן,הם עושים על הארי חרם,מרביצים,צוחקים ומתעללים בו״ אמר לואי את מה שהארי לא יכל לומר, הבחילה בביטנו של הארי גברה ,הארי השפיל את מבטו,תגובת אימו עוד לא הגיבה, דמעה ירדה במורד לחיו, הוא פחד, הוא פחד מהתגובה של אן,הוא פחד ממה שעלול לקרות מחר, הוא כל כך פחד, זו בפעם הראשונה בחייו החליט שהוא לא מתמודד לבד,כמו בדרך כלל.
״מה..?״ צליל יצא מפיה של אן,ההלם שיתק אותה, הבן שלה עבר התעללות ולא אמר כלום, הוא בלע את כל הכאב הזה לבד,היא בתור אמא לא עשתה כלום,היא לא ידעה מכלום,היא הרגישה שהיא כשלה בתפקידה כאמא,״מ-מתי? מה קרה פת-פתאום?״
״אני גיליתי את זה לא מזמן, מאז שגיליתי עד היום הם היו די רחוקים מהארי, אך היום היה נראה שהם נתנו לו אזהרה שמחר זה לא הולך להיות יום טוב״ ענה לואי,הוא ראה שהארי לא מסוגל לדבר. עוד דמעה נפלה לה.
״הארי,למה לא סיפרת לי?״ שאלה ,היא התקרבה ונגעה בידו הימנית בעדינות, כאילו פחדה שישבר. מבטו מושפל כך שהיא לא יכולה לראות בידיוק מה עובר על פניו של הארי.
״פחדתי..א-אני לא ידעתי איך להגיד,איך לספר לך,פחדתי שתכעסי״ הוא היה מסוגל להסתכל לה בעיניים, יודע שאיכזב אותה.
״אכעס? בטח שאכעס! אבל לא עליך, על החבורה הזו, אני עכשיו אתקשר למנהל ואני אדבר איתו על זה״ אמרה נחושה. הארי הרים אליה מבט מופתע מלא בדמעות.היא קמה מיד  ומשכה אל הארי אליה, ברגע שהרגיש את מגעה הוא פרץ בבכי, הקלה גדולה מלאה אותו, הוא לא ציפה לחצי ממה שקרה כעת.
לואי ישב בספה והסתכל עליהם, הרבה זמן שהוא לא בילה עם אימו,זה צובט לו מעט את הלב .
״אני אוהבת אותך הארי שלי,אף פעם אל תפקפק בזה״ הוסיפה אן וחיבקה את הארי חזק יותר, ואז שיחררה את אחיזתה ואמרה,״אני אלך לדבר עם המנהל עכשיו, לא משנה מה הוא יגיד, אני אדאג לזה שלא תעבור את זה עוד״
הארי חייך אליה חיוך עם דמעות, הוא חשב שהיא תכעס עליו,שתרגיש שהוא איכזב אותה, אך המחשבות האלה נראות לו לפתע מאוד מגוחכות, איך יכל לחשוב כך? זאת אימו, היא תאהב אותו בכל מצב.
״תודה אמא,גם אני אוהב אותך״ השיב הארי ונשק ללחיה , היא חייכה אליו וליטפה את ראשו המתולתל ואז כאילו נזכרה בלואי היושב שם ,״תודה לואי,שהייתה איתו כשאני לא הייתי״ היא חייכה אליו וליטפה גם את ראשו. לואי משך בכתפיו כאומר שזה כלום מבחינתו .
אחרי עוד כמה דקות של חיבוקים ,נשיקות ודמעות מצד הארי ואימו, אן הלכה לחדרה והתחילה להתקשר אל מנהל בית הספר, אף אחד לא יפגע בהארי הקטן שלה בלי שהיא תנסה להגן אליו.

Best friend or not - L.SWhere stories live. Discover now