מִשְׂחָק לִשְׁנַיִם

פֶּרֶק אַרְבָּעִים וְאֶחָד

אזהרה! יש תקיפה מינית בפרק תדלגו על הפרק אם קשה לכם לקרוא!

"טוב לפחות הוא לא יהיה כזה מופתע אחרי שנספר לו," יובל ניסה לעודד אותי אחרי שלילי סיפרה לבנים את מה שקרה במסעדה.

"אני מתחילה לחשוב שזה לא רעיון כזה טוב," הודיתי, "אין שום סיכוי שאופק יאמין לי או ירצה לשמוע אותי בכלל, במיוחד אחרי מה שקרה עכשיו." חיבקתי את הרגליים שלי והתעלמתי מהדמעות שהרטיבו אותם.

"מה לא!" תומר התכופף כדי להביט בי בעיניים, "את לא יכולה לוותר, הוא יקשיב לנו. יש לנו מספיק ראיות"

"אז מה, הוא כבר המשיך הלאה." 

"לא הוא לא, היא יכולה להיות גם קולגה, את לא יודעת מה הקשר ביניהם באמת." נתנאל הצטרף.

"יוני תקשיבי, אנחנו לא הולכים לבטל את זה, אנחנו כבר בתוך זה ואנחנו בטוחים שזה הדבר הנכון לעשות," לילי אמרה לי, "אם את לא רוצה להתערב בזה, זה בסדר."

נשמתי עמוק, "אני לא יודעת..."

"את כן יודעת," יובל גם ירד לגובה של תומר, "את יודעת את האמת ואת יודעת שהסיום שלך ושל אופק לא פייר. את אוהבת אותו נכון?" הנהנתי, "אז תראי לו את זה, תילחמי עליו, עליכם ועל ארבל."

הנהנתי שוב, לוקחת נשימה עמוקה, "בסדר, בוא נעשה את זה." שמעתי אנחות רווחה בחדר.

"טוב, התעכבנו מספיק והמלאכה מרובה, בואו נמשיך." תומר מחא כפיים כאילו זה יזרז עניינים ולילי חיבקה אותי.

אני הולכת לזכות בחזרה באופק ובארבל.

~~~

נכנסתי לדירה אחרי יום ארוך, הורדתי את הנעליים ואת הסוודר ונשכבתי בספה בעייפות. 

טימי בא ללקק את הפנים שלי מה שגרם לי להתיישב כדי ללטף אותו, "אויש אויש אתה כזה חמוד!" הרחתי את האוויר, "וגם כזה מסריח, הפלצת?" קמתי מהשטח הרעיל והלכתי למטבח להכין לי שוקו חם ומנחם.

התיישבתי בשולחן כשטימי הוציא קול עצב ונשכב על הרצפה, "אתה גם מתגעגע אליו אה?" נאנחתי, "הוא יחזור, הוא יחזור..." אני חושבת שניסיתי יותר לשכנע את עצמי מאשר את טימי, מה שדי הגיוני כי הוא כלב וכנראה רעב. הדמעות שלי ירדו על השוקו אז ויתרתי עליו, שטפתי את הכוס בכיור ויצאתי מהדירה שלי.

"אופק?" דפקתי בדלת, "בבקשה תפתח את הדלת," הוא בטח לא נמצא. הוא עם הבחורה ההיא עכשיו בדירה שלה?

איפה ארבל?

נאנחתי ושבתי לדירה שלי מתוסכלת, לא סגרתי את הדלת שלי?

למה הדלת פתוחה?

צלצלתי לתומר ואמרתי לו לבוא מהר בשקט בלי להסביר למה, נכנסתי לדירה שלי בזהירות. הטריגר הראשון שסימן לי שמשהו קרה היה כשלא שמעתי את טימי נובח.

"שלום?" קראתי, הרגליים והידיים שלי רעדו.

"שלום," קפצתי בבהלה והסתובבתי לכיוון הקול במטבח, קפאתי לנוכח הדמות ששתתה כוס מים ונשענה על השיש, "התגעגעתי," הוא התקרב אליי ואני התרחקתי אחורה.

"מ- מה אתה עושה פה?" הצלחתי להוציא מהפה שלי משפט.

"הייתי בסביבה אז חשבתי לבקר." גיא הניח את הכוס על השולחן ותפס לי את הזרוע בהפתעה כך שלא יכולתי לברוח, "התגעגעת אליי?"

"אני- ז- תצא מפה." ספק דרשתי ספק שאלתי, "אח שלי בדרך לפה עכשיו."

"אה יופי, מלא זמן לא נפגשנו, הוא עדיין בצבא?" גיא קימט את מצחו, "הוא ביחידת עוקץ לא?"

"מה אתה רוצה?"

"אני מבקר את החברה שלי, אסור לי?"

"נפרדנו," ציינתי.

"היינו בהפסקה, עכשיו אנחנו חוזרים."

"יש לי חבר," שיקרתי.

"זה בסדר, פשוט תיפרדי ממנו ברגע זה," הוא משך אותי מהזרוע שעדיין החזיקה אותי בכוח, "נלך אליו ביחד!"

"א-אני- אני לא רוצה שנחזור," אזרתי אומץ. הוא בתמורה חייך, קירב אותי בכוח אליו וניסה לנשק אותי. כשהתנגדתי הוא החזיק את לחיי כך שאני לא אוכל לסובב את הראש ונישק אותי, קפאתי. התפללתי שתומר יגיע במהירות לפני שהוא יתקדם.

יכולתי להריח ולטעום את האלכוהול מפיו והבנתי שאם לא יקרה נס בקרוב כל הסיוטים שלי מהשנים האחרונות יתגשמו.

משום מה כשגיא נישק אותי בכוח ומחץ את התחת שלי, כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה אופק.

אם יקרה לי משהו איך הוא יגיב?

"מה קורה כאן?" תומר, המושיע שלי, נכנס בדלת עם הנשק שלו תלוי על כתפו.

###

איכס גיא