"שלום!" שמעתי את יוני נכנסת לדירה בזמן שקילחתי את ארבל."אנחנו במקלחת!" ארבל צעקה לה.
שמעתי צעדים נפתחים ואז הדלת של המקלחת נפתחה מראה את יוני בפיג'מה עם תיק גדול.
"אנחנו עושים מסיבת פיג'מות ולא ידעתי?" גיחכתי.
"שתוק אני צריכה הרבה בשביל להתכונן," היא הזעיפה פנים כשאני סגרתי את המים והלכתי לנשק אותה.
"איכס" ארבל קראה בצחקוק.
התנתקתי מיוני וחזרתי לארבל כדי להמשיך לקלח אותה, יוני התיישבה על האסלה והביטה בנו.
"ראש, ידיים, בטן, רגליים," ארבל ציינה כל איבר גוף שסיבנתי, תמיד כשאני מגיע לרגליים היא יודעת שעוד מעט מגיע כפות הרגליים שאותם אני מדגדג אותה אז היא מעיפה את הרגליים שלה ממני עוד לפני.
"ואחרון חביב?"
"הגב!" היא חייכה חיוך קורן, אני מאוהב בילדה הזאת.
"ועכשיו מה צריך לעשות?" שאלתי אותה.
"לשטוף את הסבון."
"לא, אני לא אעשה את זה היום תשארי ככה," קמתי מהכיסא והלכתי לכיוון הדלת, "ביי ארבל." נפנפתי לה.
"לא אבא!" היא קראה לי, נופלת לזה כל פעם מחדש. יוני צחקקה מהמחזה ונישקתי אותה לפני שחזרתי לארבל כדי לשטוף אותה ולנגב אותה במגבת.
הרמתי אותה עם המגבת בסגנון כלה ולקחתי אותה לחדר שלה, " את רוצה שיוני תסדר לך את השיער יפה יפה?" שאלתי כשעזרתי לה להתלבש כי שהיא התעקשה לעשות את זה לבד.
"כן! אני רוצה חצי קוקו חצי פזור ושתי צמות בראש!" היא הדגימה לי.
"אז תלכי להביא את המסרק מהשירותים ותבקשי יפה מיוני?" היא הנהנה ורצה לשירותים. אני הלכתי לחדר שלי שם יוני חיכתה בטלפון שלה.
"היא עוד שניה תבוא לבקש-"
"יוני!" ארבל צעקה כבר מהמסדרון, גורמת לשנינו לצחוק. היא נכנסה לחדר בריצה קיפצה על המיטה ליד יוני, "את יכולה לעשות לי את השיער בבקשה?"
יוני חייכה במתיקות, "בטח שאני יכולה, מה את רוצה שאני אעשה לך?"
"יוני את תספיקי להתכונן?" שאלתי אותה כשהסתכלתי על השעה.
"כן אני מתכוננת תוך כמה שניות." הנהנתי והלכתי להתקלח.
כשיצאתי מהמקלחת ראיתי שיוני כבר באמצע, הלכתי להתלבש ואז לארוז את התיק של ארבל ולעשות סנדוויצ'ים לדרך כי זה שעתיים נסיעה, מסתבר שלארוסתו של דן חשוב להתחתן בעיר הולדתה אז אנחנו נוסעים לחוף באשקלון במשך שעתיים.
כשחזרתי לחדר יוני כבר סיימה עם השיער של ארבל והן דיברו ביניהן בזמן שיוני מתאפרת בשירותים עם דלת פתוחה, "והוא חמוד?" יוני שאלה את ארבל, הן עדיין לא שמו לב אליי.
"כן אבל הוא מאוהב באדל." ארבל ענתה לה מהמיטה.
"והיא אוהבת אותו?"
"לא היא אוהבת את אלון."
"נו מעולה! אז תתחילי איתו."
"לא!" התפרצתי לחדר, "אין חבר, לא להתחיל עם אף אחד עד גיל 30!"
"נו אבל למה אבא!" ארבל נשכבה על המיטה בדרמטיות.
"כי את בת 4!" שילבתי ידיים.
"אני התחתנתי בגיל 4," יוני ציינה.
"את לא עוזרת לי," אמרתי ליוני.
"שמתי לב," היא גיחכה והתעסקה בשיער שלה.
"סיימת?" הלכתי לשבת ליד ארבל והסתכלתי על יוני.
"עוד שניה, נשאר לי רק לעשות את השיער ולהתלבש."
"אבא גם אני יכולה להתאפר?" ארבל לחשה מסיבה כלשהי.
"כן בפורים." לחשתי לה בחזרה.
"אבל אני רוצה להיות יפה בשביל הראל בגן!" ארבל נאנחה.
"קודם כל את לא צריכה להיות יפה בשביל אף אחד, את מהממת כמו שאת בלי כל הציורים האלה על הפנים. דבר שני את קטנה מדי."
"לעזאזל מה יקרה כשהיא תגיע לגיל ההתבגרות..." יוני מלמלה.
"תוהו ובוהו," נאנחתי בעייפות רק מהמחשבה על זה.
"טוב אני מתלבשת ואז נצא?" יוני שאלה אחרי שבדקה את המראה שלה במראה.
הנהנתי והיא סגרה את דלת השירותים, "היי!" קראתי, "לא אמרת שזה עם דלת סגורה!"
"אתה עם הבת שלך ימגעיל, תשמור אותו בתוך המכנסיים," יוני קראה לי. הבטתי בארבל שהסתכלה עליי ומשכה כתפיים.
נו טוב...
~~~
"השעון צלצל גלינג גלנג, סמי הכבאי מוכן," ארבל זייפה עם הקול החמוד והילדותי שלה, גרמה לשנינו לחייך מקדימה.
היא לא נתנה לאף אחד לשיר איתה אז נשאר לנו רק לדבר בינינו ולצחוק מדי פעם מהזיופים של ארבל
"חבל שלא אמרת לי לפני שזה יהיה בחוף, לא הבאתי נעליים מתאימות," יוני שיחקה עם הנעליים שלה בחוסר נוחות.
"סליחה גם אני לא ידעתי את זה, מקסימום תורידי אותם בשביל החופה ותחזירי כשאנחנו ניכנס לאולם." הנחתי יד על הברך שלה והיא שילבה את היד שלה בשלי.
"הכל בסדר, "העפתי בה מבט, "את נראית לחוצה."
"יהיו צלמים שם לא?"
פאק לא חשבתי על זה, " כן כנראה."
"המשפחה שלי תהרוג אותי," היא מלמלה.
"אני בטוח שהם יתמכו בך, חוץ מאבא שלך."
"אני חושבת שמרוב שהם שמעו את אבא שלי חוזר על החוק הזה גם הם נדבקו."
"אז? אנחנו ביחד לא בשביל המשפחה שלך, אנחנו ביחד בשבילנו." הוא העיף בי מבט שוב.
"אני יודעת אבל-"
"אין אבל יוני, הם לא אמורים לעניין אותך בין אם הם תומכים בנו ובין אם לא, תעשי מה שאת רוצה לשם שינוי."
"מי אוהב את השבת? אמא ואבא," ארבל שרה חזק מאחורה כדי שנשים לב אליה והדגישה את 'אמא ואבא'.
נאנחתי, שעה וחצי נסיעה של השירים האלה בלי לדבר יהיה קשוח.
###
ארבל זה כל כך אני בנסיעות.
YOU ARE READING
מִשְׂחָק לִשְׁנַיִם
Romantizmקרה לכם פעם ששנאתם בן אדם כל כך עד שרציתם להפיל עליו את כל הסניף של איקאה? כן, זה נשמע מאוד ספציפי ומוזר אבל יש הרבה דברים כבדים שם אל תזלזלו... עכשיו תנסו לדמיין שהבן אדם הזה שהרגע פירקתם לחתיכות - הבנתם? לא? לא משנה - לא עוזב אתכם לרגע, בכל מקום ש...