מִשְׂחָק לִשְׁנַיִם

פֶּרֶק עֲשִׂירִי

הייתי על סף דמעות כשסיפרתי לאיתי על איך שהוא נגע בי, ראיתי אותו מהדק את שפתיו בכעס ואת האגרופים שלו קפוצים. הוא התרכך כששמע על המעשים של אופק למרות ששמע גם את התלונות שלי עליו כל התקופה האחרונה.

"איזה בן זונה מזדיין!" איתי קרא כשסיימתי את הסיפור. כל הנוכחים בחנות שמעו והסתכלו עליו בזעף. הוא מלמל סליחה וקילל בשקט.

"תתחתני איתו." הוא אמר כשסיים לענות את האוזניים המסכנות שלי בקללות הנוראות שהוא אמר.

"עם מי?" קימטתי את מצחי.

"עם בראד פיט." הוא גלגל עיניים, " עם אופק מפגרת!"

"למה?" עיוותי את פניי בגועל, "הוא פיכסה."

"הוא פיכסה?" הוא הרים גבות.

"נו שקט, אתה מבין על מה אני מדברת. הוא בן אדם חרא, העובדה שהוא עזר לי לא ישנה את זה."

"אבל הוא דואג לך!"

"הוא בטח היה עושה את זה בשביל כולן! יש לו בת קטנה; הוא לא היה רוצה שמישהי תאנס."

"אבל את מיוחדת."

"איך אני מיוחדת?"

"כי הוא דלוק לך על התחת."

"מה איך הבנת את זה? אתה סתום או שאתה רק עושה את עצמך?"

"את גם מפגרת או שאת רק סתומה? הוא מת לזיין אותך!" הוא קרא. בדיוק אז אישה עם שני ילדים באה לקופה ונתנה לאיתי מבט כועס.

צחקקתי ועשיתי לאישה את החשבון שעדיין הביטה באיתי המבוהל.

"תשמור על הפה שלך אדוני, אתה עובד עם ילדים." האישה זעפה לפני שיצאה מהחנות עם הילדים שלה.

"שום מילה לסער." הוא הזהיר אותי ואני התפקעתי מצחוק.

"אף מילה על מה?" שאלתי בתמימות.

"כמו שצריך." הוא חייך בשביעות רצון אבל אז התרצן, "נראה לי שאחרי מה שקרה שניכם עברתם את השלב הזה של הגן, תתחילו להתחבר יותר זה גם יכול לעשות טוב לארבל."

"איך היא קשורה?"

"הוא אבא שלה, את אחד מהאנשים הכי אהובים עליה. זה לא ממש טוב בשבילה ששני אנשים כנראה הכי חשובים בחיים שלה יהיו בכסאח."

"אנחנו לא בכסאח."

"אתם מאוד בכסאח."

"אנחנו לא."

"אז תנסי להיות חברה שלו."

"איכס לא נראה לך? הבן אדם בן זונה-" קטעתי את עצמי, "טוב צודק." שוב הוא חייך בשביעות רצון ושילב ידיים.

שני בנים באו לקופה וביקשו לעטוף את המשחקי קופסא שהם מעוניינים לקנות ולנפח להם בלונים. איתי הלך לנפח להם את הבלונים ואני העברתי את החפצים בקופה ועטפתי אותם יפה.