little secret- Larry stylinson

PART 25

זה היה מן... שלווה. שלווה לראות את הבן שלי נח ואוכל, בידיים של הבן זוג שלי.
וחכיתי לנחת, כל כך. חכיתי לרגע הזה שנהיה בבית, ואראה את אותה תמונה, ללא אנשים שמפריעים לנו בדרך.
״ הוא דומה לך יותר ממה שהוא דומה לי״ לואי אומר, מתנדנד עם הילד שלנו בקורסה בבית החולים.
כמה ימים של מנוחה, וחוזרים הביתה.
לאחר הניתוח אתמול, נפלתי לשינה עמוקה בזמן שלואי היה עם זרעון. וכשקמתי, כבר הייתי בחדר הזה. בחדר התאוששות.
״נכון?! אבל הוא קיבל את האף שלך, את צבע השיער. ולך תדע- אולי גם את צבע העיניים?״ הוא מושך בכתפיו
״אני לא מתנגד לזה שהוא דומה לך, יותר בכיוון של מרוצה״ הוא אומר ״דיברנו על כל כך הרבה דברים... אבל השם לא. חשבת על משהו?״ לואי שאל ואני מהנהן.
״כמובן. ואל תתווכח. אני רוצה לקרוא לו... ג׳ו. אתה יודע... זה דיי חשוב לי״ לואי פוער את עיניו ומחייך מעט
״ובכן. ג׳ו אדוארד?״ לואי שאל ואני מטה את ראשי
״למה אדוארד?״
״כי אנחנו מתכוונים לקרוא לו בשמות של האנשים שגרמו לו להיות פה. אמא שלי בכלל שכתבה את הצוואה והובילה אותי אליך. ואתה שהיית פשוט אריה והצלחת את ההריון והבאת אותו לפה למרות כל החששות. אתה נלחמת עבורו״ לואי אומר ואני מרגיש מוצף רגשית. זה כל כך מקסים מצידו.
״... תודה. אבל- היית חלק גדול מזה לוּ. תאמין לי, אם לא אתה- לא הייתי מסכים גם בעד מיליון דולר לתחקר ולבדוק. אז אני מניח שאנחנו פירים.״
״ממש ממש ממש לא. אל תשווה בכלל הארי. אתה זה שסבלת כל ההריון הזה, אתה המיוחד במינו פה. ובגלל זה, אנחנו נבחר שם כל אחד מאיתנו. אז ג׳ו אדוארד. תן לי קצת קרדיט״ אני מצחקק.
שלום לך ג׳ו אדוארד, גנבת לי את השם.
״כמה מקסים״ אני פוער את עיניי. מסב את פניי לכניסה של הדלת ומביט ב... עלי. בעלו של וולסון.
״מה אתה עושה פה?״ אני שואל בקרירות. זה מעט מטריד שהוא פתאום הופיע, וידע איפה אני.
״מביט בשתי בוגדים. אתם גרמת אבל למשפחה שלי, במיוחד אתה... הארי. סמכנו עליך, חשבנו שתבוא אלינו כי נתנו את רוב חיינו לנסיון בדיקה איך תיכנס להריון. ואתה אפילו לא מספר שאתה בהריון. והולך למשהי אחרת במקום.״
״ואולי בגלל הסיבה הזו בדיוק אני לא רציתי שנבוא אליך, עלי. כי אתה פשוט סטוקר מטריד. אני מצטער, אבל לא היית צריך להתערב לנו ולדוקטור וולסון בעניינים. איך ידעת שהארי פה? ובכללי, שהוא היה בהריון?״ לואי שואל בקרירות
״הו... זה הילד? הוא נראה... כל כך נורמלי. לפחות אין לו פגם או משהו. משהו שהיה די צפוי שיקרה. אה ולואי? אני לא סטוקר מטריד. אני עזרתי לבעלי במשך שנים להשיג נוסחה שתעזור להארי להיכנס להריון. מאז שהוא גילה על הרחם, הוא עזב הכל והתחיל לחקור איתי מה יכול לעזור. אבל שניכם כפויי טובה. חבל. אבל זה יחזור אליכם, ובגדול.״ עלי במילים האלה מסתכל על ג׳ו פעם אחרונה לפני שהוא הולך בחיוך ארסי.
לעאזאזל.
״זה השלב שאנחנו אמורים לשקשק מפחד?״ אני שואל ולואי האדיש מושך בכתפיו
״כן, אני חושב. זה לא הלך לו״ הוא צחק, ואז הביט בג׳ו שיושן בזרועותיו.
״אנחנו לא כפויי טובה. פשוט לא לקחנו סיכון... נכון?״ אני שואל בחשש ולואי מהנהן ״זה נכון. אין לך ממה לחשוש הארי.״
-
לאחר בדיקות ממושכות, חזרנו הביתה עם ג׳ו. אני הרגשתי עדיין מותש פיזית, לכן לואי רוב הזמן האכיל אותו.
״אני חושב שאני אתחיל לעדכן אנשים שילדתי לא?״ אני צוחק. כי בכל שלושת הימים האלה אחרי שעלי הגיע, לא היה לי זמן לנשום. כמות הבדיקות שעשיתי בשביל לראות שהגוף שלי מקבל כמו שצריך את האי הריון שלי, והבקשה שלי שלא לספר לאף אחד על ההריון ומה שראו.
אז חוץ מאמא שלי ולקסי? אף אחד לא באמת יודע. הו וגם לוטי, שבכתה לי בוידאו.
אמא שלי כמובן כעסה מאוד שלא הודענו לה שאני בחדר ניתוח, אך הבינה אותי מהר מאוד שזה לא היה בשליטתי והגיע יום לאחר מכן לראות את הנכד הראשון שלה, ולהשגיח עליו בשביל שאוכל לעשות את הבדיקות כשלואי איתי. וכמובן- ביקשתי מאמא שלא תספר כי אשמח לספר בעצמי.
״כן, זה יהיה טוב. לחמם פופקורן? זה יהיה מצחיק״ אני מצחקק רק מהחשיבה של התגובה של נייל, של הארי למברט שהבין עם הזמן שאני באמת בהריון, ועל אחותי.
אני מניח את ג׳ו על ידיי, אנחנו לוקחים את הטלפון של לואי ושמים על פייסטיים בזמן שהטלפון שלי מצלם מהצד השני בשביל לצלם את התגובות שלהם. אני הייתי מחוץ למצלמה, בשביל להפתיע.
תחנה ראשונה, אחותי.
״היי לואי, מה קורה? אתה והארי בסדר לא שמעתי ממכם-״ אני נכנס למצלמה בחיוך עם ג׳ו בידיי ובשניה פיה נשמט יחד עם עיניה ״מההההההה״ צעקה ואני צוחק כשג׳מה עם פה פעור, וגם עיניים
״אומייגאד הארייייי איך- מה- מתי ילדת??? דייייי זה לא מצחיק״ אני מחייך ולואי מביט בג׳ו
״היה ממש בסדר? לא ילדתי מהתחת״ צחקתי ״עשו לי אממ איך קוראים לזה?״ שאלתי את לואי כשזה נשכח מזכרוני ״הוא עשה ניתוח קיסרי״ לואי עונה
״אומייגאד ואיך קראתם לו?! שיהיה לך ברור שאני באה עכשיו אליכם עם מייקל. תראו לי אותווו למי הוא דומה״
״ג׳ו אדוארד״ אני עונה ולואי מראה אותו לג׳מה בקצת קושי
״עוד לא נולד ותקעתם לו מוצץ בפה״ צחקה ואני מושך בכתפיי
״אני עוד הודה לעצמי על זה, ואני מקווה שאת ואמא ואחיות של לואי גם אגב מוכנים לבייביסיטר כי אנחנו נכנסים לתקופת לחץ כי לא אהיה כמה חודשים בעבודה עכשיו בגללו״
״מוכנה כמו שלא הרגשתי מוכנה בחיים״