little secret- Larry stylinson

PART 35

הארי אדוארד סטיילס:
אני מרגיש עדיין מעט מסוחרר מבדיקת הגסטרו כשאריה מורידה אותי בביתי, אני מבחין בדירה הגדולה ורק רוצה לדפוק תראש בקיר. בזמן שקליפורד קופץ ונובח עליי אני מתקדם לחדר השינה ונשמט על המיטה.
מה זו העייפות הזו? לעאזאזל. גם השעה של התאוששות עם השגחה צמודה לא הספיקה לי.
אחרי בדיקת הגסטרו עשינו אולטראסאונד ואריה אמרה שלא הבחינה בצורה המשונה של בטני, והודיעה לי שתחזיר לי תשובה עד הערב על אם הבדיקה יצאה תקינה ושחררה אותי הביתה.
אני נשמט על המיטה, עוצם את עיניי בכוונה להרדם, וכשאני מתעורר בעקבות רעש מלמטה אני מרים את ראשי ומבחין בעברה שעה של שינה- זה הרגיש שתי דקות בדיוק. לעאזאזל. אבל זה מספיק.
שמעתי קול מלמטה של ילד וכבר הבנתי שזה פרדי.
מושלם, טיימינג מדהים.
אני ממהר להסתכל על עצמי במראה ולשטוף פנים, שם מעליי בגדים אחרים ואז לוקח נשימה ארוכה.
אני יורד במדרגות כשאני מבחין בלואי ופרדי צוחקים ואז את לואי מבחין בי ״פרד- תכיר, זה הארי״ פרדי שהיה שתי טיפות אבא שלו, מסתכל עליי בחיוך מהוסס ״רגע- ראיתי אותך בטלוויזיה״
״ראית אותי בטלוויזיה?״
״כן... יש לך שיר עם אבטיחים?״ אני פוער את עיניי. ילד אני מקווה שלא ראית את הקליפ
״כ-כן? אתה מכיר אותו?״ אני מתקדם אליהם ומתיישב בשביל להיות בגובה שלו
״כן! כל החברים שלי חופרים על השיר הזה.״ אני מחייך, ואוו.
״אתה יודע? אתה אולי מכיר גם את הלהקה שאבא שלך הייתה בה?״
״וואן דיירקשן?״
״יאפ. אז מי זה המתולתל שם?״
״מה?! אמור להיות לך שיער ארוך!״ אני צוחק ואז מבחין שלואי לא  לצידנו יותר
״אני יודע אבל גזרתי אותו. בכל מקרה, נעים מאוד פרד, אני הארי״ אני לוחץ את ידו של הבלונדיני, מתחיל להתאהב בקסם של המתוק הזה
״אתה רעב?״
״לא. אבל רגע- אבא?״
״מה?״ שמעתי את קולו של לואי מהקומה העליונה
״איפה התינוק?״ אני פוער את עיניי. פאק. זה מרגיש כואב מידי בחזה שלי.
״פרדי... אני רוצה להסביר לך משהו. בוא לידי ילד״ אני מתיישב בספה כשפרדי בא לשבת לידי
״אתה מכיר את התינוק?״ שאל בציפייה
״למעשה... זה היה הילד שלי. אתה יודע? ואהבתי אותו מאוד. אבל התינוקי הזה הלך...לגן עדן״ אני אומר ומרגיש שאני חייב להעלות חיוך קטן לפרדי שלא יבהל
״כמו סבתא?״
״כמו הסבתא המדהימה שלך, הדודה המדהימה שלך. וזה קורה. אז כן- לצערי לא הספקת להכיר אותו״ פרדי מהנהן.
״זה בסדר. אתה רוצה להכין איתי פנקייק?״ אני פוער את פי מעט, הבגרות של הילד הזה.
״א-בטח. לא אמרת שאתה לא רעב-״
״פנקייק זה לא אוכל הארי״ אני מצחקק
״אוקיי- אני מסכים. בבקשה תגיד לי שאתה אוהב אבוקדו״
״אני אוהב אבוקדו״
״ואני אוהב אותך.״
-
״אוקיי, אני על זה.״
״הארי אני רצינית, אני עוד יעבור לגור אצלך מדאגה. אני ממש אשמח שתבואו אולי לכבוד וולנטיין אפילו״
״אמא, א. וולנטיין עבר כבר. ב. למה שאני ולואי היינו באים אליך לפאקינג וולנטיין?!״
״כי זה מה שילדים טובים עושים״
״ואני לא ילד טוב. עליי נכתב המשפט אמא- ״אומרים שגברים טובים הולכים לגן עדן אבל גברים רעים מביאים את הגן עדן אליך.״ לואי יסכים איתי.״ אני אומר ומביט בעצמי במראה. זה רק אני או שירדתי במשקל?
״אני אפילו לא רוצה לדעת למה אמרת את המשפט הזה. אבל רגע- דיברת עם האולם בסוף? אני מנסה לחפש כומר שמקבל את מה שאתם-״
״אמא למה לעאזאזל את עושה את העבודה שאני אמור לעשות?״
״כי אני מתרגשת! אני מחכה שלואי יקרא חתן שלי רשמית. זה לא מרגש אותך?״
״ברור שזה מרגש אותי שהוא הולך להיות בעלי אבל אני חושב שלואי רוצה קצת זמן. סך הכל אנחנו ביחד ארבע חודשים״ אני אומר את זה יותר לעצמי
״דיברתי איתו, הוא אמר שהוא מחכה להתחתן איתך״
״באמת?״ אני מתרגש ומחייך כמו מטומטם
״לא, אבל אני מאמינה שזה מה שהוא יגיד״ אני מוחק את החיוך
״התלהבתי לרגע אמא. חבל. אני אגרום לו להגיד את זה״
״אל תדחוק בו״
״אני מאוהב״
״ואתה מסתיר את זה?״ אני פוער את עיניי ״כן?״ אני אומר בהיסוס
״ובכן- טעות. תגיד לו הכל- הוא כמו החבר הכי טוב שלך״
״אבל הוא יודע שאני אוהב אותו. הפרט הקטן הזה של מאוהב לא חסר לאף אחד״
״מי יודע? אולי כן. הארי אני חייבת לנתק אהוב כי אני צריכה להמשיך לעבוד אבל תמסור דש לבנים שלי״
״פרדי לא הבן שלך״
״בכל זאת. ביי בייבי״ אני נפרד מאמא ומביט שוב במראה.
״האריייייי״ אני פורע טת עיניי ורץ למטה, מבחין במיקרוגל שיצא ממנו ריח שרוף
״מה לעאזאזל הולך פה?!״
״בטעות הפופקורן נשרף. בייב לא להתעצבן הכנסתי את זה לפי ההוראות פשוט לא שמתי לב שזה יותר מידי זמן במיקרו אני נשבע-״
״יש לך מזל ש- א. הבן שלך פה. ב. שאני אוהב אותך. אני פשוט אחליף מיקרו מאוחר יותר״ הוא מהנהן וקופץ עליי בחיבוק
״אני אוהב אותך״ הוא מנשק את שפתיי כמה פעמים, נותן לי טעימה ממנו לפני שחוזר לבן שלו שצופה בספיידרמן
״מדהים, נחמד, מושלם פשוט.״ או שלא
״פרדי מה אתה עושה פה מותק?״ לואי שאל סמוק, אוי זה טוב
״אני... הרחתי ריח שרוף. הארי אתה דוד שלי?״ אני מביט בו בשאלה
״אני? למה?״
״כי אתה הבאת נשיקה לאבא שלי״
״אבא שלך הביא לי נשיקה, לא אני הבאתי לו״
״כן... לגבי זה פרד, אני והארי הולכים להתחתן. עמדתי לספר לך מותק אבל אז הפופקורן נשרף״ לואי אומר ומסתכל על פרדי בחיוך קטן
״אז הארי דוד שלי״
״אבא חורג״
״אתה לא עדיין אבא חורג שלו״
״אמא חורגת״
״מה?״ פרדי היה ממש מבולבל וזה גרם לי לצחוק
״בכל מקרה. למה אתה חושב שאני דוד שלך?״ אני שואל ומתיישב להיות בגובה שלו. הוא קיבל את הנשיקה שלי ושל לואי באופן ממש מפתיע ומקסים. הוא לא עם מלא שאלות ומלא טראומה
״כי לאמא הייתה גם מישהו שהיא התנשקה איתו וקראתי לו דוד ניק. אז אתה דוד שלי הארי!״
״אני...הידד! דוד שלך!״ אני מרים את פרדי אליי ומסתובב איתו, נושק לו ללחי
אני אוהב את הילדון הזה.
-
עוד מישהו התמכר לAs it was כמוני? פאקקקק