אני יושב במשרד ושומע רק את קולות הנקישות על המקלדת מידי פעם, גרפיקה. כמה נפלא.
לא הייתי טוב בדברים האלו, אבל בזמני ״החופשי״ כרגע בהפסקה בין סיבוב ההופעות אני צריך לצייר כיוון של איזה מרצ׳ים הייתי רוצה.
כשאני קם להכין לי קפה אני עובר דרך דלתו של ג׳פרי שהיה לא פחות עסוק " תבדוק את האימייל שלך אמילי בדיוק כתבה לי שהיא שלחה לך סקיצות״ אני מודיע והוא מרים את אגודלו כאות אישור לפני שאני יוצא עם הקפה בידי. אני חוזר למשרד ומביט בחלון הזכוכית בהתפעלות לפני שאני חוזר למחשב, לא לזמן רב. לאחר דקות ספורות אני שומע נקישות על דלת הזכוכית ואז שהיא נפתחת. אני מופתע לפגוש בפניו של לואי, שובכן... חשבתי שישנא אותי עד יום מותי ויותר.
״ה-היי, לא צפיתי לראות אותך היום״ אני אומר ומפסיק להתעסק במחשב ולוגם מהקפה שלצידי
״באתי לבדוק שאתה בסדר״ מתוודה ואני מושך בכתפיי. בהריון? עובד? בדרך כלל זה עובד ביחד.
״כן, אני בסדר. איך אתה?״ אני שואל והוא מתקדם אליי בצעדים קטנים ״בסדר. נושם, בלחץ, מופתע בעיקר״ אמר והגיע מטר ממני ואני מהנהן ״זה נחמד״ לא יכולתי להתעלם מפניו שנעוצות עיניים בבטני כל כמה שניות. אני מרים את חולצתי וחושף את בטני ״בליטה שגודלת מיום ליום״ אני אומר בחיוך והוא מהנהן ומושך את החולצה שלי מידיי ללמטה בשביל לכסות את בטני. תחילת חודש רביעי, ואני עדיין לא מבין שאני פאקינג ב...הריון?!
״אתה בסדר? בטוח? זה ממש נחת בהפתעה כל זה״ אמר ונשען על שולחן הזכוכית ואני מהנהן
״בהחלט. אני חושב שנפשית אני רוצה להתאבד למעשה, אבל לא אעשה את זה, בכל מקרה היי! גילינו איך אני נכנס להריון לפחות״ צחקתי בחוסר הומור
״אני מצטער שדפקתי אותך... שוב. אני לא צפיתי שזה מה שיקרה ולמעשה כבר השלמתי עם העובדה שאולי באמת הצוואה הזו ישנה וחסרת טעם.״
״אבל לו... זה התינוק שלנו שם. ואני אעשה הכל, אבל הכל לשמור עליו, אוקיי?״ הוא מהנהן ואני מקרב אותו אליי ומוריד אותו בשביל להניח נשיקה על שפתיו
״אכמ...״ אני מסב את מבטי אל ג׳פרי שעמד בכניסת המשרד
״מצטער שאני מפריע. אבל... הארי, הסקיצות של אמילי? לא כל כך התחברתי אליהן את האמת״ אני מרגיש שלחיי נצבעות בצבע אדום. אני לא אוהב, בשום פנים ואופן להראות את האהבה שלי לאף אחד, במיוחד שמדובר פה בפאקינג לואי. וגם כמה הוא שמע? לעאזאזל.
אני מכחכח בגרוני ״באמת? חשבתי שדווקא המשך הקונספט של הארנבים יהיה נחמד. אבל אוקיי-״
״אני לא מדבר על הארנבים אלה על האסתטיקה... מעט- משונה?״ הוא הביט עכשיו ביני ולבין לואי. פאק למה זה כל כך מביך?
״אני אסתכל שוב ואעדכן אותך״ הוא מהנהן אליי בחיוך ויוצא, מחזיר את הפרטיות שלי למקומה, דלתות סגורות.
אני מושך את לואי חזרה אליי ומנשק כאילו חיי תלויים בכך, ולואי שם לב לכך כי הוא נכנס לוייב. אני מקרב אותו אליי בשביל שיפול וישב עליי, וכשזה קורה אני ממשיך לנשק, שפתיים אל שפתיים, לשון אל לשון. אני מכניס את ידי אל תוך חולצתו ומלטף את הטבור כשהוא נאנח לפי ומרפה ואני תופס בשיני את שפתו התחתונה ומכניס לפי, מוצץ לפני שהוא ממשיך לנשק אותי בחזרה. אני משיב אותו על שולחן המשרד ומתכופף לקראתו בשביל להשכיב אותו אך הוא עוצר אותי
״אני חושב שהתחברתי לתפקיד ׳משמיד שמחות׳ יותר מידי בשנים האחרונות אז... אנחנו לא יכולים לעשות את זה הארי, לא פה בכל אופן.״ הוא מודיע ואני נאנח ואוסף את שערי בידי. הייתי שמח לזיין אותו על השולחן הזה אבל... הוא צודק.
״אוקיי״ אני אומר ומניח עוד נשיקה על שפתיו לפני שאני מתרחק אל הדלת, נועל אותה, מוריד את הוילונות.
״עכשיו אנחנו כן״ אני תוקף אותו בצעדים גדולים ומנשק אותו בזמן שאני משחק עם שרוך המכנס שלו ובשתי ידיי מוריד אותו באחת עם הבוקסר של לואי ששחרר את הזין העומד שלו לחופשי, ותוך שניות אני עושה כך גם לאברי. כל זה קורה בכל כך מהירות שאני לא נותן ללואי להגיד משהו בנדון ומסובב אותו ונכנס אליו כשהוא מסנן בין שיניו זעקה ומוציא את זה כקללה. אני מזיין אותו בפראות כשהוא נאנח בעונג ואני מחייך בעונג על המראה שמולי, מנשק את צווארו כשאני נכנס ויוצא ממנו במהירות ומתעסק עם האיבר שלו תוך כדי וגורם לו להתנשם בהפתעה ולהשען עליי. אני מרגיש שאני מגיע לקצה ומתנשם בחדות לפני שאני גומר בתוכו ושניות לאחר מכן הזרע של לו משפריץ על הדלפק.
״מעולה, השארת לי סימן ממך להמשך יום העבודה שלי.״ לואי רק עוצם את עיניו וממשיך להשען עליי ונותן לי לאחוז בו מאחור. אני מלקק ונושך את אוזנו כשהוא מסדיר את נשימותיו כשאני אפילו לא מתאמץ לעשות זאת ומתנשף לתוך אוזנו.
״אתה משוגע״ אני מחייך ״אני יודע, אני מלא בהפתעות לו, ואתה הולך לגלות אותם בקצב שלך... או שלי״ הוא פורע את עיניו ומסתובב ומעלה את מכנסיו והבוקסר שלו ומכסה את הנוף שלו. חבל, נהנתי. אני מעלה גם את שלי.
״אני שמח שאתה מודע לזה שאתה משוגע. אני אלך להביא מגבון״ אני עוצר אותו במותניו בתנופה כשהוא הלך לכיוון השירותים הקרובים במשרד והוא נצמד אוטומטית אליי בעקבות התנופה והוא מתנשם בהפתעה.
״אני אשמח שלא תנקה את זה. תשאיר לי״ הוא ופיו ועיניו הכחולות פעורות לרווחה ״מ-מה אמרת?״
״תשאיר לי. אתה רוצה לאכול משהו? אני צריך לרדת לארוחת צהריים״ אני עובר עם אצבעי על הזרע של לואי על השולחן ומכניס את החומר המלוח לפי ״אני כבר מסודר למעשה״
״ה-הארי״ אני מחייך בזדוניות. אני מנקה להחלוטין מהשולחן את הזרע של לואי באצבעותיי ומתענג כשאני מכניס אותו לפי וכשאני פוקח את עיניי לואי היה פעור ואדום מולי.
״אתה... רוצה לטעום את עצמך במקרה?״ אני מטיח את שפתיי על שפתיו כשהוא נאחז בי בשני צידי מותניי ומנשק חזרה עד שאני ירד לצווארו ונושך נקודה רנדומלית ומוצץ כאילו מדובר בחטיף, שאולי שזה באמת החטיף שלי?
אני משאיר לו סימן, מעלה את שפתיי חזרה אליו ומרגיש שאין לי שובע ממנו לא משנה כמה אנשק ואבלע אותו. תמיד ארצה לגעת בו, להיות קרוב לניחוח שרק שלו ולא לעזוב. ובתזמון המושלם להריסת שמחות, הטלפון שלי מצלצל. אני רואה שזה טומי על הצג ונאנח. כל האקשן ימשיך מאוחר יותר. אני מניח נשיקה אחרונה על שפתיו של לואי שאומנם לא החזיר לי מהנקירה אך התיישבתי בכיסא הגלגלים ופותח את המחשב ועונה לטומי ״היי טומי״
״הארי, אתה במשרד אחי? יש לי כמה דברים לעדכן אותך לגבי ההקלטות בסטודיו מקולומביה ואני רוצה לעבור עליהם״
״כן אני פה. אתה יכול לבוא״ אני נפרד ממנו ואז מעלה את מבטי אל לואי שעכשיו הביט אל החלון הזכוכית שמשקיף אל לונדון המרהיבה. אני מצלם תמונה שלו בטלפון וחוזר להתעסק במה שעצרתי במחשב ובזמן שמשהו טוען אני פותח את הוילונות והמנעול ומוודא שהמשרד נראה שפוי.
לואי הוציא סיגריה מהקופסה שפו ופתח חלון שהיה לצד השירותים והכניס לראותיו ניקוטין ונשף לבחוץ. וכשאני מעלה את מבטי אליו בעקבות הריח הוא גלגל את עיניו וכיבה את הסיגריה ושם אותה במאפרת שהייתה שם להפתעתי.
״אתה יודע את החוקים לו, אני לא אוהב שהחדרים בעלי ארבע הקירות יהיו בריח מסריח של סיגריות. כבד את זה בייב״ אני מקליד במחשב ומעלה שוב את מבטי ללואי שמשך בכתפיו לפני שקיבל שיחה
״כן כן אני בא, ביי״ הוא ניתק והסתכל אליי
״אתה צריך ללכת?״ אני שואל והוא מהנהן. אני קם ומתקרב אליו, מנשק אותו ״תפגוש אותי בבית שלי היום כשתסיים? תרגיש בנוח שם אני פשוט רוצה להיות איתך, הרכב משפחה מאוחד וכל זה״ אני מחייך ומסתכל אל בטני ואז אליו והוא מהנהן לפני שמחבק אותי, שם את זרועותיו סביב צווארי ועולה על קצות אצבעותיו בזמן שאני מנשק את לחיו ואז את שפתיו, טועם את הסיגריה עם הטעם של לו יחד לפני שאני נותן לו ללכת לא לפני עוד נשיקה, ועוד נשיקה, ועוד אחת...
YOU ARE READING
little secret- Larry stylinson
Short Storyתמיד תרצה לעשות כרצון אמא שלך אחרי שהיא נפטרה. במיוחד כשהקשר שלכם היה כל כך הדוק. אך המציאות נהפכת למורכבת יותר כשנמצאת צוואה של אמא של לואי טומלינסון גם אחרי ארבע וחצי שנים של הפטירה שלה. הצוואה מובילה את לואי חזרה להשתמש בסוד הקטן שלו ושל הארי סט...