little secret- Larry stylinson

PART 34

הייתי בדיוק באמצע לכתוב כמה דברים להלן המאמנת קול שלי (ושל הארי אי שם בזמן הלהקה) כששמעתי את הרפלקס הזה. והזהיתי את זה כשמש.
״הארי?!״ צרחתי, רץ ללמעלה ומבין בהארי בשירותים לצד חדר העבודה שלו ומקיא דם. יותר מידי דם.
״הארי מה לעאזאזל?!״ אני מתיישב לצידו וממהר להתקשר לאריה להודיע על מה שקורה והיא הודיע שתוך דקות היא תגיע
״בייב, היי תסתכל עליי״ הוא היה לבן כסיד. זה היה נראה שהוא הולך להתעלף כל רגע ולא הבנתי איך יכול להיות שהוא לא התעלף מכות הדם שאיבד מגופו.
״הארי?״
״אני בסדר. אני צריך מים״
״חתיכת אידיוט אתה נורמלי שאתה אומר לי שאתה בסדר?! כמות הדם- לעאזאזל. מה צריך לעשות במצב- אני- פאק!״ אני צועק בתסכול, בתסכול מעצמי.
״בבקשה, תביא לי מים.״ אני מהנהן במהירות ומתעשט, מביא להארי כוס מלאת מים שהוא לגם תוך רגע.
״הארי?״ ברוך בורא האריה.
אריה הופיעה תוך רגעים ספורים בחדר השירותים והביטה בהארי והתחילה לבדוק אותו.
״הרגשת כאבים בכלל בקיבה לאחרונה?״ הארי הניד בראשה ואני מרגיש מבולבל. הוא איבד המון דם. מה הולך כאן?
״יש לי השערה. אני לא בטוחה שהיא נכונה אבל אני רוצה לקחת אותך לבית חולים, אוקיי?״ אריה ביקשה והארי הניד בראשה
״בבקשה לא. אני לא רוצה ללכת לשם- זה כואב מידי.״ מקום המוות של ג׳ו.
״א-אבל לצ׳יישר לבית שלי זה לקחת חתיכת סיכון-״
״מבחינתי תתקשרו לוולסון ותשתמשו במעבדה המוזרה שלו-״
״אתה תסתום עכשיו, הרגע!״ אני צועק והארי נשאר אדיש, עדיין נשען על הקיר עם גבו והוריד את המים מלאי הדם בשירותים
״צ׳יישר רחוק מידי הארי״
״לא אכפת לי. אני מרגיש יחסית בסדר אבל לבית החולים הזה אני לא חוזר. נקודה.״ זה היה נראה שהוא בשליטה על עצמו לשם שינוי
״הארי... אני חושבת שעברת הפלה״ בשניה אחת, הארי פער את עיניו והביט באריה כאילו היא האויבת הגדולה ביותר שלו
״אני לא הייתי בהריון אבל-״
״כנראה שכן. פשוט זה שלב ממש מוקדם שאפילו לא הספקת להבחין בזה. זו ההשערה שלי ואני רוצה לבדוק אם היא נכונה, אז תעזור לי עם זה. יש שם את כל הצוות שאתה מכיר-״
״אני לא חוזר לשם אריה!״
״אז לבית החולים השני שקרוב לפה, בסדר?! אני אקרא לכל הצוות לשם״ הארי הביט בה כמה שניות לפני שהנהן. מה? אני לא רוצה להיכנס לבית חולים בכללי אי פעם שוב. אני לא מסוגל.
״א-אני מצטער אבל אני נשאר פה. אני לא מסוגל״ אני אומר ומרגיש את בטני מתהפכת. הארי קם קצת בקושי ואוחז בפניי
״ואני מקבל את זה. אני אתקשר אליך משם״ הוא מנשק את לחי ויוצא משם עם אריה, אך לפני שהוא יצא מהדלת אני אוחז בזרועו ועוצר אותו וממהר לחבק אותו.
״אני אוהב אותך, תתקשר אליי משם, תבטיח״
״אני מבטיח״ הוא רוכן לנשק את פיו למרות הטעם המתכתי ואני עוצם את עיניי אליו ולא רוצה להרפות.
״אתה תהיה בסדר?״
״בייבי אתה שמעת אותה. כנראה הפלה. איך שאכנס לשם אתקשר אליך. אני אצטרך אותך איתי״ אני מהנהן ומנשק כמה פעמים לפיו לפני שהוא יצא לאריה ואני נשאר לבדי בשירותים. לעאזאזל, אני לא רוצה שהוא יעזוב אותי במצבים כאלו.
אבל אני אקרוס אם אכנס לשם שוב.
-
״בטוח? אני לא רו- אוקיי שיהיה״ שמעתי את הארי מהצד השני של הטלפון. לבקשתי הוא התקשר אליי בפייסטיים כשהגיע לבית החולים וכרגע הוא פשוט שוכב שם במיטה ומתכונן לצילומים לבטנו, ואריה כמובן עושה אותם כי לא הייתי מוכן וגם הארי שמישהו אחר יעשה.
אחרי עוד כמה דקות של שיחה בין אריה להארי ששמעתי מהטלפון, הארי נפרד ממני בשביל לעשות את הצילום לבטנו וחזר אליי כשסיים.
״ובכן... אין זכר לפגיעה בבטן, אני מאמינה שאולי גסטרו יעזור לנו להיות בטוחים שלא נהיתה פגיעה בקיבה שלך ונמשיך לאולטראסטונד בשביל להיות בטוחים״ אני מהנהן ואז מבחין בהארי שפורע את עיניו
״אפשר לוותר על הגסטרו?״ הוא מבקש ואני מרים גבה בשאלה
״בדרך כלל כשמקיאים דם עדיף לבדוק שזה לא בא מהקיבה. אוקיי?״ הארי נאנח ומהנהן
״אני לא מבין, מה זה הגסטרו הזה?״ אני שואל והארי מביט בי מותש ״מכניסים פשוט מצלמה לקיבה, וצריך לעשות הרדמה בשביל זה. אני שונא את ההרגשה של אחרי״ הוא משפשף את פניו אחרי שעזב את הטלפון ונותן לי תצפית על פניו מלמטה
״בייב אני יהיה איתך כל הזמן בשיחה עד שתרדם. אני נשבע״
״חסר לך אם לא״
״וכשתחזור הביתה גם פרדי יהיה פה ויהיה נחמד. אני יכין פנקייק!״
״אתה לא נכנס לי למטבח לואי שלא תשרוף שם את המיקרוגל״
״ממתי צריך מיקרוגל לפנקייק?״
״עם הראש שלך? אלוהים יודע״ אני מצחקק ומבחין בכמה הודעות שכל הזמן קופצות לי
בזמן שהייתי עם הארי כשהוא התארגן לגסטרו והייתי איתו בשיחה עד שההרדמה השפיעה עליו ואריה לקחה את הטלפון ממנו ונפרדה ממני והודיעה שהם מתחילים את הבדיקה.
בזמן הזה בדקתי את ההודעה של בריאנה שהודיעה שהם נחתו ואני ממהר לרכב בשביל להספיק להיות בבית עם פרדי כשהארי מסיים את הבדיקה.
אני יוצא מהרכב לשדה התעופה, מבחין בפרדי בצד ליד בריאנה כשהם עדיין לא הבחינו בי.
זה נדיר כשפרדי טס לבריטניה בשביל לפגוש אותי, אבל הוא הולך להשאר איתי כמה ימים בגלל כמות הזמן שלא היה לנו זמן איכות. והבנתי שזה לא הולך להיות פשוט בגלל שהוא עדיין חושב שיש תינוק קטן בבית שמחכה לו- ואני אצטרך לספר לו שהוא לא איתנו יותר.
אני רץ לפרדי כשהוא מבחין בי ורץ אליי ואני מרים אותו אליי
״בייביייי״ אני מנשק את הלחי שלו כשהוא לא מרפה מהחיבוק שלנו ואושר שטף את גופי. הגבר שלי מתחיל להיות דומה לי יותר ויותר מיום ליום.
אני לוקח את המזוודה של פרדי מבריאנה ונפרד ממנה, מאחל לה בהצלחה בטיסה חזרה מאחר שאני מחזיר את פרדי לאל איי.
״אז איך הגבר שלי מרגיש? הבאת את הגיטרה?״ פרדי מהנהן
״כן וגם כל מיני משחקים. אנחנו יכולים אחר כך לאכול המבורגר??״ שאל והיה נמרץ. אני פותח את דלת המכונית האחורית שיוכל להיכנס ושומע את קולות המצלמה כבר. לעאזאזל .
אני נכנס לרכב ונוסע, מדבר מעט עם פרדי על דברים שעשה במיאמי עם המשפחה של אמא שלו עד שהוא הבחין שאנחנו לא נוסעים לדירה שלי
״אבא, איפה אנחנו?״
״אני רוצה להכיר לך מישהו״