ביום שתעז

פרק ~18~ רק האמת

"I can't pretend To know how you feel
But know that I'm here Know that I'm real
Say what you want Or don't talk at all
I'm not gonna let you fall"
-Jeannie Lurie-

~ברנדון~

לא יכולתי ללכת לישון. במיוחד שניקי גרר את אמה אחריו. בחיי שבאלי לקרוע אותו לגזרים.
שברתי את השיפוד שהיה בידי לחתיכות קטנות.
״אם אחיך יעשה לה משהו...״ סיננתי לעברו של איליי. אבל הוא בכלל לא מגיב לי. התבוננתי בו בשאלה. חיוך עלה על שפתיי, בחיי הוא נראה זועם.
״מה יש לך ?״ שאלתי. אך הוא הסיט את מבטו ממני בהפגנתיות
צחקתי בקול. הוא חושב שאכפת לי ?
אולי כן אכפת לי. רק קצת.

״טוב אז תשתוק זה עדיף״ מלמלתי ובהיתי באוהל המרוחק של ניקי ואמה.
״עוד ויק הזין הזה״ מלמלתי נזכר שהוא תכנן להשכיב את אמה. ״איזה בן זונה ממזר.״
״אתה מוכן לסתום כבר !״ איליי דחף אותי לאחור.
״פאק מה נדפק אצלך !״ דחפתי אותו חזרה.
״היי מריבת אוהבים..״ אחד החברים הדפוקים של איליי קרא שהביט בנו.
״תיזהר קארל !״ איליי הביט בו בכעס ואז בי.
״מה לעזאזל ?״ נעצתי בו מבט.

״אנחנו כאן שנינו מול האש הזו!״ אמר והצביע עליה. אך כל מה שעבר לי בראש זה שהוא שוקל האם לשרוף אותי חיי. בחיי.
״באמצע הפאקינג מדבר ואתה מדבר רק עליה ! אמה אמה אמה״ פלט מבין שפתיו.
״לך תזדיין אני דואג לה.״ אמרתי בכעס.
״דואג יותר מידי היא ילדה גדולה״ אמר.

״אז מה אתה רוצה שאעשה במקום אתעלס איתך ?״ שאלתי מרים גבות.
״ממש, כבר אין כל כך חשק״. פלט והעיף אפר לעבר המדורה.
כיווצתי את עיניי. בדרך כלל הוא מגיב בשלב הזה. כנראה התשתי אותו.

אני לא יכול להתנהג רגיל שאמה כאן לבד.
״אמה לא לבד ויק וניקי מקרקרים סביבה״. טען.
״ויק זאת לא אופציה בכלל כל מה שהוא מנסה זה להשיג זיון וניקי עשה לה משהו״. כיווצתי את עיניי למה היא כעסה ככה.

״אחיך טמבל אם הוא חושב שאתן לו להתעסק לה בראש״.
איליי נשף. ״תפסיק לדבר על אחי ככה. הוא בסדר״. הגן עליו.
״כן כבר שכחתי שאתה כפיל שלו. בטח יש לכם רגשות משותפים או משהו כזה.״
איליי איגרף את ידו בכעס.
חייכתי אליו, ״פאק זה בגלל שאתה מתנזר מסקס איליי ? בגלל זה אתה ככה זועם ?״ שאלתי.
״הפה המזורגג שלך״ סינן וראיתי את השתקפות הלהבות בעיניו. הוא פאקינג נראה כמו אל האש.