פרק ~15~ מה אתה אומר

2.4K 142 42
                                    

‏?Do I really love you

~אמה~

התעוררתי ונבהלתי שברנדון לא בחדר.
אבל הנחתי שברנדון מסתדר... הרי הוא רק הלך אל איליי.
לקחתי את אחד הסוודרים שלו מהארון ונשארתי עם הטייטס שעלי.
חייכתי אל הוריו שיצאתי אל הסלון בלי בנם.
מרטין אביו של ברנדון הרים גבה בשאלה.
צחקתי ואמרתי ״מסתבר שהוא ישן אצל חבר״ חייכתי אליו במבוכה.

״העיקר שאת כאן״ חייך.
״את צריכה שאקפיץ אותך לבית הספר אמה ?״ שאל ולגם מהקפה שלו.
״רק אם אתה כבר תצא לעבודה״.
״שטויות״ חייך ״נצא עוד מספר דקות בסדר ?״ שאל.
״בטח תודה מרטין״. 

״ברנדון !״ קולה של קירה נשמע מאחורי.
הסתובבתי מביטה באימו.
״בוקר טוב״ חייכה ונראתה מאושרת מתמיד. היא קמה על הצד הטוב שלה הבוקר. גם אני וגם מרטין הבחנו בכך.
״בוקר״ חייכתי ומזגתי קפה לכוס.
״זאת רק אני או שברנדון נעלם״ קרצה ומבטה עבר ביני לבין מרטין.
״הוא ישן אצל חבר״ מרטין אמר וחזר להתרכז בעיתון שקרא. כאילו מתעלם ממנה.

היא כיווצה את גבותיה. ״למה הוא לא מודיע דבר כזה ?״.
״זה קרה ממש במקרה״ מיהרתי לומר.
קירה הסיטה את שיערה מאחורי אוזנה בחוסר סבלנות ונראה שהיא תחטוף התקף זעם בקרוב. ומרטין הרים את ראשו מתבונן בה.
״הוא רק אצל חבר״ אמר ברוגע מנסה להרגיע אותה.
״אבל ! זה מכעיס אותי מרטין!״ אמרה ונראה שהיא לא רגועה.
״אנחנו נצא״ מרטין הביט בי במהירות והנהנתי מייד.
״תשתי את התה שלך, השארתי אותו על השולחן״ נישק למחצה והתקדם אל הדלת.
״ביי קירה״. אמרתי ויצאת אחריו.

״תודה מרטין״ נפנפתי בידי והוא נסע.
נכנסתי אל בניין בית הספר מחפשת את ברנדון. יש לי הרבה שאלות.
״היי אמה !״ זיהיתי את הקול והסתובבתי מייד.
״היי מארי״ חייכתי אליה. שיערה הכחול היה פזור והפוני שלה התנופף שהיא נשפה וסידרה אותו.
״מה קורה ?״ חייכה והלכה לצידי.
״בסדר״ חייכתי אליה. אך היא נעצה בי מבט.
״מה ?״ שאלתי.
״מי נתן לך אותה ?״ שאלה מצביעה על החולצה שעלי.

״למה זה משנה ?״ שאלתי.
״היית עם משהו אתמול ?״ חייכה אליי והרימה גבות.
״ישנתי אצל ברנדון עם לזה את מתכוונת״ חייכתי והיא נפנפה בידה. היא הסיטה את הפוני שלה בעצבנות ונראה שהיא עייפה.
״עייפות של בוקר ?״ שאלתי.
״אפשר לומר״ צחקה. ״עוד אחרי אתמול אני גמורה.״
״מה היה אתמול ?״ התעניינתי מסיטה את שיערי מאחורי אוזני.
״במסיבה״. אמרה כאילו יש לי מושג.

חייכתי מובכת. ברור שאני לא הייתי שם, כי מי יזמין אותי.
״רגע בגלל זה לא ראיתי אותך כי לא הגעת ?״ שאלה במבוכה.
הרמתי את כתפיי. ״לא אצל מי היא הייתה ?״ שאלתי והרגשתי לא קשורה. כרגיל.
״אצל אחד מתלמידי שנה אחרונה אני לא ממש יודעת מי זה״ אמרה.
״אבל לא הפסדת כלום״ הניחה את ידה על כתפי.
״אני הלכתי רק כי אקי, היא ממש רצתה שאלך אז...״ אמרה.

ביום שתעזWhere stories live. Discover now