ביום שתעז

פרק ~19~ מה איתי ?

"Sometimes enough is enough"

~אמה~

״זה שרוט כל כך״ מארי אמרה וגרמה לי להסתובב לעברה ולנטוש את המחשב שלי.
״מה שרוט ?״ שאלתי בוהה בה מעבירה את הספר שלה בין ידיה.
״על מה הספר ?״ שאלתי מבחינה בתמונה של גבר.
״את יודעת דרמת תיכון רגילה״ גלגלה את עינייה
״מה שמשגע אותי זה שתמיד יש את הבחורה הפופולרית. היא יפה ומוצלחת מכולן״ אמרה ופערה את עינייה.

״ברור״ מלמלתי והיא חייכה.
״אבל היא חייבת להיות זונה וכלבה. כאילו שאלה תכונות חשובות״. אמרה.
״למה ? תהיי מי שאת גם ככה היא עם התלמיד הכי חתיך ונחשק אז מה הסיפור למה את חייבת לשכב עם כל העולם ואישתו. ?״ שאלה.
חייכתי ״נכנסת לזה עמוק אע ?״
״כן ממש״ זרקה את הספר הצידה.
״את צריכה לקרוא כאלה לא יזיק לך״ הצביעה על הספר.

״פחות אני מעדיפה לצפות בסרטים״ אמרתי.
היא חייכה אליי.
דלת חדרי נפתחה במהירות שגרמה למארי להיבהל.
״איפה הג׳ינס שלי אמה!״ קנזי צעקה בקולי קולות כאילו שהג׳ינס שלה עשוי מזהב.
״מאיפה לי הוא לא כאן״ עניתי ודיפדפתי בהיילור במחשב מתעלמת ממנה.
״אל תשחקי אותה, את לוקחת לי בגדים כל הזמן !״
״הוא לא אצלי״ עניתי בכעס. ״צאי החוצה״.
מארי לצידי בוהה בי במבוכה.

קנזי סגרה את מסך המחשב שלי בכעס. ״אל תשקרי לי.״
״מי משקר!״ זעפתי.
״אם אני אגלה שלקחת לי אותו !״
״היי מה קורה בנות ?״ אבא הציץ מהדלת וחייך למארי שהבחין בה.

״אבא תגיד לקנזי לצאת מכאן כבר״. אמרתי.
״היא לקחה לי את הג׳ינס !״ קנזי צעקה.
אבא הביט לעברי. ״הוא לא אצלי״ עניתי.
הוא הביט חזרה אל קנזי. ״הוא לא אצלה קנז צאי בבקשה.״
קנזי נעצה בי מבט שנאה ויצאה.

״ואי״ מארי אמרה שהדלת הסגרה.
״כן.״
״אחותך מיוחדת״ אמרה במבוכה.
״אחותי כלבה״. שאני צריכה לחיות איתה.
מארי נשכה את שפתייה. ״רציתי לשאול אותך משהו״.
״מה ?״ שאלתי.
״מה הלך בינה לבין ניקי, הרי אתם יחד עכשיו לא ?״ שאלה אותי.
״אני יודעת שהם שכבו כמה פעמים אבל.. זה נגמר״. אמרתי מובכת.
״זה מוזר״ אמרה.
״מה מוזר ?״ שאלתי.
״לא יודעת אני בטוחה שאחותך בקטע שלו .. אולי בגלל זה היא ככה.״

״אני צריכה להרגיש רע ?״ שאלתי והרגשתי כאילו חטפתי לה את ניקי.
״לא לא לזה התכוונתי אבל.. עזבי זה לא חשוב.״
חייכתי אליה, ״אני מנסה כלומר ואני וניקי.״
״הוא כזה אדיוט אמה אני מקווה שלא תיפגעי״.
״ברור שאני כן״ הרמתי את כתפיי.

אחרי שליוויתי את מארי הלכתי למטבח.
״את לא אוכלת בזמן האחרון״ קולו של אבא הבהיל אותי.
״אני כן״ הסתובבתי משלבת את ידיי.
״יומיים לא ישנת בבית וגם לפני כן לא סיימת אף צלחת״
״אבא אני בסדר אל תדאג לי״ חייכתי אליו. הוא נראה מודאג.
״את יוצאת עם משהו אמה ?״ שאל.
חייכתי, ״בערך.״
הוא נאנח.
״מה ?״