פרק ~47~ העזתי

2.2K 124 33
                                    


-The day I dared-

~ברנדון~

Well, I talk about it, talk about it Talk about it, talk about it Talk about, talk about Talk about
movin'

״ברנדון אתה מוכן להיות בשקט כבר ?״ אמה התעצבנה ופקחה את עינייה.
חייכתי ותיפפתי על ההגה בזמן שהרמזור התחלף לאדום.
״אני רק נהנה כאן.״ אמרתי מרוצה.
״אתה שר לי באוזן כבר שעה..״ נאנחה והשעינה את ראשה על הכיסא.

Won't you take me to
Funkytown? Won't you take me to Funkytown Won't you take me to Funkytown? Won't you take me to Funkytown?

״אתה מוכן לסתום!״ התעצבנה.
קרצתי לה ונענעתי את ראשי.
״וואי מתי נגיע ?״ שאלה והביטה בחלון.
חייכתי והרמתי את כתפיי לפי צלילי המוזיקה.
״השיר הזה כזה דפוק..״ אמה נאנחה.

חייכתי, ״אני מת עליו.״
״נכון כי הוא דפוק.״ היא הביטה לעברי כאילו אני אדיוט.
עצמתי את עיניי ונענעתי את ראשי.

אמה כיבתה את השיר וגרמה לי להביט בה.
״מה את עושה!״ פערתי את עיניי.
״משתיקה אותך.״
חייכתי וסיבבתי את הקול חזרה.
״אין מצב ברנדון!״ אמה אחזה ברמקול.
כיווצתי את עיניי, ״אני יוריד אותך בכביש אמה אל תנסי אותי..״ הבטתי בה ברצינות.
״אז תסתום.״ הזהירה.
וכך נסענו במשך חצי שעה נוספת.

״איזה בזבוז.״ מלמלתי שטרקתי את דלת הרכב שלי.
״סוף סוף!״ אמה מתחה את ידיה.
״לכי לחבר שלך שהוא יסבול קצת.״ מלמלתי וזכיתי למבט זועם ממנה.
הבחנתי באופנועים של התאומים פונים בשביל לעבר הוילה הענקית מולנו.
קים ומארי בטח מאחוריהם.

״סיפרת לחבר שלך על אתמול ?״ שאלתי את אמה.
היא הביטה בי במהירות ובין רגע ידיה היו על שפתיי.
״לא תעז! זה לא נחוץ!״ קפצה עלי כמו חייה.
״תירגעי פסיכית אחת כאילו מה כבר אמרתי..״ נאנחתי מסדר את שיערי לאחר הטירוף שלה.

״אז את מתחמקת מזה אע ?״ שאלתי כבר נרתע לאחור מכיוון שהיא כמעט מסתערת עלי שוב.
״כולה דיברתי איתו זה לא איזה סיפור..״
״כן אבל הוא האקס שלך אמ.״
״אז ?״
״נראלי שניקי ירצה לדעת מזה..״
״אם אתה תעשה משהו אז גם אני אפעל.״ אמרה משלבת את ידיה.
כיווצתי את עיניי.

״על מה את מדברת ?״
״אתה חושב שלא ראיתי שפלירטטת עם סשה.״
צחקתי ״פלירטטתי.. זה היה בסך הכל דיבור, רק שיחה.״ אמרתי.
״בדיוק.. חכה שאיליי ישמע על כך.״ כיווצה את עינייה הכחולות לעברי.
״אז ככה אע ?״ שאלתי מכווץ את עיניי לעברה גם.
״ככה!״ אמרה נחושה.

״היי!״ קולו של איליי הגיע אך שנינו עדיין היינו במלחמת נעיצת מבטים.
״מה נסגר ?״ ניקי נעמד מולנו ואיליי הביט לרגע בי ולרגע באמה.
״שום דבר.״ נכנעתי.
אמה הסתובבה עם חיוך על פניה. ״שום דבר.״ אמרה
כאילו היא פאקינג מלאכית קדושה .. הבטתי בה בזעף והבחנתי באיליי שמביט בי מוטרד.

ביום שתעזWhere stories live. Discover now