Anything Could Happen|Liam Payne Season 1 Hebrew

❁פרק 4❁

 ~נקודת מבט של ג'ייד~

 

התעוררתי, וראיתי שנירדמנו על הספה. קלואי נירדמה בצד בישיבה, אמילי עם הגב אליה, אני על הרגליים של אמילי וניקול על הבטן שלי. קמתי מהר, וראיתי שהשעה 8:00 בבוקר. עוד חצי שעה יש בית ספר.

 ''קומו מהר!, יש עוד מעט ביצפר!'', צעקתי ואמילי מיד התעוררה. 

 ''מה השעה?'', אמילי שאלה בישנוניות.

 ''נירדמנו אתמול על הספה, ועוד חצי שעה יש לימודים!, לכו להתארגן!'', אמרתי מהר מנסה להעיר את קלואי. אמילי מיד העירה את ניקול, והן יצאו להתארגן. הן גרות בית לידנו אז זה לא ביזבז להן הרבה זמן. אני כבר התארגנתי, זרקתי על עצמי סקיני שחור, חולצת בטן של בריטניה ומתחת גופייה שחורה עם נעלי בובה. אירגנתי את התיק, ומיד ירדתי למטה וראיתי פתק מאמא ואבא.

'בוקר טוב בנות, חזרנו רק היום בבוקר מג'ון בשביל להכין לכן ארוחה לצהריים, היא במקרר רק תצטרכו לחמם במיקרו.  תגידו לאמילי וניקול שהן היום נישארות לישון אצלנו כי מלאני נשארת איתנו בבית חולים גם הלילה, אוהבים, אבא ואמא. 

 

שוב הם לא חוזרים הביתה. מאז שגילו לדוד של אמא שלי את מחלת הסרטן, הם כל יום הולכים ומבקרים אותו. הוא מאוד קרוב אלינו, גדלנו איתו. אבל הם לא מרשים לנו לראות אותו כי המצב שלו מידרדר. אבל לאחרונה, הם כמעט ולא חוזרים הביתה, בגלל שהמצב מאוד החמיר ושהוא גוסס הם כמעט ישנים שם. אז זה יוצא שאנחנו כאן לבד בבית. קלואי מיד ירדה מוכנה עם התיק על הגב.

 ''יצאנו?'', שאלתי כשאני שמה את התיק שלי על הגב ולוקחת את הפתק יחד איתי.

 ''יצאנו'', היא ענתה כשהיא יוצאת ואני מאחוריה נשארת ונועלת את הבית.

נכנסנו לשער בית הספר והתחלתי לזמזם את ההתחלה של "Elastic Herat"

 ''די לחפור '', היא אמרה כשהיא מעוצבנת. 

''לא, והלהקה שלך יותר טוב'', עניתי, ומיהרתי לכיתה בגלל שהיה צלצול. עליתי במהירות במדרגות, ובדיוק התנגשתי במישהו.

יופי, זה מה שהיה חסר לי. שהמורה המפלצת שלי לאנגלית תהרוג אותי רק בשיעור השני איתה השנה.  הרמתי את הספרים שלי, ומי שניתקלתי בו התחיל לעזור לי. מרוב לחץ, לא הסתכלתי לראות מי זה, ורק כשידינו נגעו אחת בשנייה הסתכלתי. לא זה לא קורה. זה הוא. שוב.  מיד לקחתי את הספרים והתכוונתי ללכת משם, אבל הוא העז לעצור אותי.