Anything Could Happen|Liam Payne Season 1 Hebrew

❁פרקים 93+94+95❁

פרק 93- 

~נ'ק מבט של אמילי

'מה?, אמילי איך?, את בטוחה?, בדקת את זה?', ג'ייד אמרה בהלם לאחר כמה דקות של שקט כשהיא מסתכלת עלי. לא יכלתי בדיוק לקרוא את ההבעה שלה, ואני בדרך כלל מצליחה לקרוא אנשים, מה שגורם לכך שיש לי כיוון לאן כל זה הולך, אבל השתגעתי מזה שלא הצלחתי, וגרם לי לחשוש.

 'את זוכרת שבאתי אליך יום אחד ואמרתי לך שאני מפחדת שזה יקרה?', שאלתי מנסה להזכיר לה כשאני מביטה בה, לא מסיטה לרגע את עיני, וממשיכה לנסות לקרוא את הבעות פניה. היא לא אמרה כלום ורק הנידה את הראש, הנחתי שזה בסדר, שהיא לא מבוהלת מידי.

 'לאחר מכן ירדתי מזה, את צדקת, איך יכלתי לדעת בדיוק ביום שאחרי?, אבל אחרי חודשיים המחזור שלי איחר, בשבועיים האחרונים התחילו להיות לי בחילות והקאות', אמרתי מנסה להסביר את מה שעובר עלי בשבועות האחרונים. ניסיתי להגיד לעצמי שזה לא נכון, שאני לא מרגישה טוב, שבכל יום אני אמורה לקבל את המחזור החודשי, ושבגיל שלנו זה עדיין לא סדיר, 'הוא מחר יגיע אין לי מה לדאוג', נהגתי לומר לעצמי כל יום שעובר.

אך בליבי הסתתרה החששה הזאת יותר ויותר, לקחה חלק גדול מהאנרגיות שלי, וכשהייתי בטוחה בכך שזהו זה- אני בהריון, לא ידעתי איך להסביר את זה, איך להגיד את זה למישהו מבלי שיברח או יבהל. ממה שהם עלולים לחשוב עלי, שלא יגידו עלי דברים, כל כך חששתי מזה.

 ג'ייד לא אמרה כלום, היא רק הניחה את כוס השוקו שלה על השולחן וקמה, והנה מה שפחדתי ממנו כל כך קורה- היא תנטוש אותי. דמעות עלו בעיני, אבל לפתע הרגשתי מגע חמים עוטף אותי. 

'אני לא הולכת לשום מקום אמ, אני אשאר איתך תמיד ונעבור את זה ביחד', היא אמרה כשהיא לא עוזבת לרגע. לפתע הרגשתי שאני יכולה לנשום שוב, כאילו החזקתי את האוויר כל הזמן הזה בריאות. היא לא עזבה ונבהלה, היא לא נטשה אותי, היא כאן מחבקת אותי ואומרת שתישאר לצידי.

 'לואי יודע על זה?', היא שאלה כשהיא מתרחקת ויושבת במקומה שוב. לקחתי את המפית שעל ידי, ניגבתי את דמעותיי, וסימנתי עם ראשי בשלילה.

 'את מתכוונת לספר לו?', היא שאלה עם גבה אחת מורמת, גורמת לי לתהות אם לספר או לא.  'אני לא יודעת, אני מפחדת שהוא יבהל יקח את הדברים ויעזוב', אמרתי בחרדה שעברה בי רק מלדבר על כך. אני לא יכולה לדמיין את זה קורה, כל החיים שלי יהרסו לגמרי אם זה יקרה, אם הוא לא יהיה שם בשביל לתמוך בי. אני לא יודעת איך אני אוכל להתמודד עם זה, ובמיוחד עם ההורים שלי אני כל כך מפחדת ואצטרך אותו שם לצידי. אני לא יכולה לדמיין את עצמי עוברת את זה בלעדיו.

 'הוא לא יעזוב אמ, לואי לא כזה את יודעת את זה שהוא לא יעזוב אותך', היא אמרה כשהיא מחזיקה בידי הימנית, כשאני מחזיקה בידי השמאלית את כוס הקפה שלי מנסה להרגע בעזרת החמימות שהיא מעבירה לגופי.  'אנחנו לא יכולות לדעת את זה, ואת יודעת את זה שרוב הסיכויים שהוא יעזוב אותי, מי הנער שירצה מישהי בהריון?, שירצה לקחת אחריות על זה?', שאלתי והיא לא ענתה לי, ידעתי שזה מה שהולך לקרות.