Anything Could Happen|Liam Payne Season 1 Hebrew

❁פרק 12❁

'כן, מעולה', הוא אמר שמח והלך. אמילי, ניקול וקלואי מיד יצאו וישר הלכתי לאמילי.

'תספרי לי את כל מה שאת יודעת על סאם הדסון מהשכבה',אמרתי  והיא מיד החלה לספר לי דברים עליו בדרכנו לקפיטריה. היא סיפרה לי שהוא בן 17 עוד מעט, הייתה לו חברה אחת, והיא אמרה שאם הוא אוהב מישהי אז הוא מאוהב בה עד הסוף.

לא שאני אומרת שהוא בכלל בכיוון של לחבב אותי כן? וגם שהוא ממש לא כמו כל המקובלים הגועליים שיש לנו בשכבה. שמחתי, לא ידעתי שקיים דבר כזה. הלכתי לקפיטריה, וראיתי אותו שם, מחכה לי בשולחן אחד ליד שולחן הספורטאים. לא הייתי רעבה בכלל, אבל רציתי לתת לזה הזדמנות.

ישבתי לידו והוא ישר חייך מה שגרם לי לחייך גם.

 התחלנו לדבר, ולא ממש דיברתי, יותר נכון הוא דיבר, לא הפסיק לדבר.  אבל הוא היה ממש חמוד, ועשיתי את עצמי מקשיבה לו.

כשהסטתי לרגע את מבטי לעבר שולחן הספורטאים, ראיתי את ליאם מסתכל עלינו והוא לא היה ממש מרוצה מזה. לא היה אכפת לי, וכרגיל- התעלמתי. היה צלצול לשיעור. 

'אני צריכה ללכת לשיעור שלי, ביי', אמרתי כשקמתי ולקחתי את התיק. 

'חכי רגע, אפשר את המספר שלך?', הוא שאל כשהוא עוצר אותי בדיוק בדרכי לכיתה.

לא ידעתי אם לתת לו או לא..הוא חמוד אבל ממש לא הטיפוס שלי. אבל אני בטוחה שנוכל להיות ידידים טובים. הבאתי לו את המספר שלי והלכתי לכיתה. 

התיישבתי ליד אמילי וראינו ילד לא מוכר נכנס אלינו לכיתה. הוא נכנס עם המורה יחד והיא הציגה אותו. 

 'תכירו את את התלמיד החדש, זאין מאליק, הוא יצטרף אליכם לכיתה לשלושת השנים הקרובות, תקבלו אותו יפה', היא אמרה וחיפשה לו מקום לשבת.

 'תשב שם, בסוף ליד ליאם', היא אמרה לו והוא התיישב לידו. אחרי כמה דקות הייתה כימיה ביניהם והם לא הפסיקו לדבר.

 הם שולחן אחד ליד השולחן שמאחורינו, ולא יכולתי להמשיך לשמוע אותם.

 'אתם יכולים לסתום?', אמרתי ולא היה נעים לי להתייחס ככה לילד החדש.

'זה לא מכוון אליך, זה מכוון לחבר החדש שלך', הוספתי על מנת שלא ירגיש אשם. 

לא טרחתי אפילו לראות את התגובה של ליאם, שיסבול.

~נ'ק מבט של קלואי

 

 עכשיו יש את המבחן קבלה למעודדות, ואני רוצה ללכת להיבחן, בתקווה שאני אהיה הקפטנית.

 אני עכשיו מאוד מקובלת, ולהיות הקפטנית של המעודדות יגרום לי רק להיות יותר פופולארית ממה שאני עכשיו. ניגשתי לשם עם אחת החברות שלי קייטי, חיכינו שהמאמנת תקרא בשמנו, והיא קראה קודם כל בשמי, היא אמרה לי להתכונן. 

לא הייתי ממש לחוצה, ידעתי שאני הולכת לעשות את ההכי טוב שלי ושהסיכויים שלי להתקבל גבוהים. הלכתי הצידה ועשיתי חימום.

'היי', הסתכלתי אל מי שאמר לי את זה וזה היה הארי סטיילס.

מי שאני מאוהבת בו כבר מה שנידמה שנים. למרות שזה רק כמעט שנה.

'היי', אמרתי כשאני מתחממת. 'את ניבחנת?', הוא שאל מעט מופתע ובחיוך כובש. 

 'כן, אני מקווה להיות קפטנית', אמרתי כשאני נעמדת מוכנה לאודישן. 

'בהצלחה, אני בטוח שהמדים של המעודדות יראו עליך מעולה', הוא אמר ואז קרץ לי והלך.  המאמנת קראה לי להכנס והלכתי לאודישן. הוא היה רק בערך כשלוש דקות והוא היה מעולה. יצאתי משם עם מלא ביטחון, אבל צריך לחכות לתוצאות. 

 

~נ'ק מבט של אמילי 

 

יצאתי משיעור המחשבים, והשיעור היום היה ממש מסובך. 

איפה ג'ייד כשצריכים אותה?, אם היא לא הייתה במגמת קולנוע היא הייתה איתי עכשיו בשיעור עושה לנו את כל העבודות, היא האקרית הילדה הזאת. כשיצאתי ישר ג'ייד תפסה אותי ושאלה אותי על סאם הדסון. כניראה הוא הציע לה לאכול או משהו..אני מכירה כל ילד בשכבה ואפילו אני חושבת בכל הביצפר כמעט, אז אמרתי לה את כל מה שאני יודעת עליו. 

בזמן הזה, לואי טומלינסון כנראה שמר לי מקום לידו בשולחן הקפיטריה וקרא לי ללכת אליו. הגעתי והתיישבתי לידו.

 'מה קורה אמ?', הוא שאל בחיוך העליז שלו שמופיע לו כמעט כל הזמן על הפנים.

 'בסדר, למה אתה לובש את הז'קט של ניבחרת הפוטבול?', ממה שזכור לי הוא לא היה לפני זה אחד מהספורטאים של השכבה. 

  'נבחנתי היום והתקבלתי', הוא אמר כשהוא לוקח ביס מהסנדוויץ' שלו. אני והוא לא חברים, אבל אני מודה שאני מחבבת אותו ואני לא יודעת אם בתור ידיד או יותר מזה..אני מרגישה איתו ממש בנוח, אבל אני בכללי מתחברת יותר לבנים מאשר בנות אז אני לא בדיוק יודעת, אבל הרגשתי קצת קנאה.

 בביצפר שלנו זה מקובל שהספורטאים צריכים להיות יחד עם מעודדות, ואני פוחדת שהוא ילך עם אחת מהן. במחשבה אחת מהירה, החלטתי שאני אבחן למעודדות. נכון, אין לי את הגוף המושלם בשביל זה, אבל אני בטוחה שאני יכולה להצליח. ניגשתי למקום שבו נערכו המבחנים, ולא ראיתי שם כמעט אף אחד. כנראה שאני האחרונה. המאמנת הייתה קצת מופתעת לראות אותי, אבל נתנה לזה הזדמנות.  

אחרי האודישן לא יכלתי להבין מהפרצוף של המאמנת אם התקבלתי או לא. אני לא יודעת אם יש לי בכלל סיכוי אבל נחכה לתוצאות, למרות שאין לי ממש סיכויים.