Anything Could Happen|Liam Payne Season 1 Hebrew

❁פרקים 89+90+91+92❁

פרק 89-

'דן, אני לא מאמינה!', אמילי צרחה ומיד חיבקה אותו. לאחר מכן, הוא מיד חיבק אותי, וחיבקתי אותו בחזרה. אני לא מאמינה, לא ראיתי אותו שנים!

'כמה זמן לא ראיתי אותכן, זה פשוט לא אמיתי!, איך גדלתן', הוא אמר מחוייך. דן היה החבר הכי טוב שלנו כאן בישראל, לפני המעבר לבריטניה הוא היה החבר הכי טוב שלי ושל אמילי, היינו חבורה של שליישיה כזאת בביצפר, זה לא ייאמן כמה זמן עבר מאז. 

'מי שמדבר', הוספתי, ובחנתי אותו. הוא גם גדל, אי אפשר להגיד שלא, והוא תמיד נראה טוב, אבל עכשיו? לא הייתי מתפלאת אם כמה חוזי דוגמנות הוצעו לו עד עכשיו. 

'מה אתן עושות כאן?, אני לא מאמין שאתן באמת נמצאות מולי, התגעגעתי', הוא אמר כשהוא מצמיד את שתינו לחיבוק בו זמנית, כל כך התגעגענו אליו, הוא היה הדבר היחידי שבשבילו הייתי מוכנה לחזור לפה.  'בחופשה לכמה ימים, אתה יודע מבקרות', אמילי אמרה ואז היה שקט, זה ניראה כאילו הוא חושב על משהו. 'היום אני וכמה חברים מארגנים מסיבה, מה דעתכן להצטרף?', הוא שאל, ואני ואמילי בואו נגיד...הקטע שלנו, זה לא מועדונים. אבל חשבנו שזה יכול להיות נחמד ללכת כולנו עם הבנים, להנות קצת. הבנים וקלואי וניקול אוהבים את זה, ואנחנו לא רוצות להיות אלה שתמיד עוצרות בעדם מלעשות את זה ולבלות כולנו יחד...אז הסתכלתי על אמילי כאות להסכמה.

 'אוקיי נגיע אבל עם כמה חברים', היא אמרה, ועלה לו חיוך גדול על הפרצוף. 'מעולה!, אמילי אני חושב שעדיין יש לי את המספר שלך אז אני אשלח לך את הכתובת', הוא אמר כשהוא מתקדם אל עבר היציאה מהחנות, ואז נעצר ואמר: 'אה וג'ייד....תבואי עם השמלה הזאת היא מתאימה לך', הוא אמר כשהוא מסמיק ויצא. הוא גרם לי להסמיק, אבל לא תיכננתי על לקנות אותה. 'עכשיו אין מצב שאת לא קונה אותה!, קדימה ג'ייד תחליפי בגדים ולקופה', אמילי אמרה ממהרת אותי להכנס לתא ההלבשה שוב.

~נקודת מבט של ליאם~

 

 

'אנחנו מוזמנים היום למסיבה', לואי אמר כשהוא בא אל כיוון הסלון ומכניס את הפלאפון שלו לכיס. 'סוף סוף!, לחגוג קצת', הארי אמר בעידוד כשהוא יושב על הכורסה ליד הספה שאני יושב בה. 'מי המזמינים ואיפה זה?', שאלתי כשאני חוזר וצופה בטלויזיה. 'אמילי אמרה שלה ולג'ייד יש חבר ילדות פה ושהוא הזמין את כולנו למסיבה במועדון', הוא אמר ומיד הסטתי את מבטי מהטלויזיה אליו. 'מה?!, אמילי וג'ייד הסכימו ללכת למועדון?', שאלתי בהלם, הן לא סובלות את זה ותמיד מסרבות שנלך לשם.

'ליאם תצבוט אותי שאני לא חולם', זאין אמר, אז הושטתי את ידי לזרועו וצבטתי אותו. 'אחי, אתה אמור לדעת מתי אני צוחק, ועכשיו זה היה רגע כזה', הוא אמר כשהוא מחזיק במקום שבו צבטתי לפני שנייה. 'מה זה משנה, העיקר שהן הסכימו ושאנחנו יוצאים!, אבל לא ניראה לי שהבאתי בגדים ליציאה, אתם באים ללכת לעשות סיבוב קטן?', הארי אמר כשהוא נעמד ומחכה לנו. 'אני חושב שאני אשאר פה, אין לי כוח לזה', אמרתי כשאני מושך את השמיכה מעלי.