Anything Could Happen|Liam Payne Season 1 Hebrew

❁פרקים 123+124+125❁

פרק 123-

ניסיתי להיתקשר לניקול אבל היא סיננה אותי. שלחתי לה המון הודעות אבל גם להם, היא לא ענתה.

עכשיו יש ארוחת צהריים, אמילי שלחה לי לבוא לשם כי היא לא יכלה להתאפק עם הרעב שלה- הורמונים.

 'היי אחות קטנה חכי לי!', שמעתי את קולו של זאין מאחורי, וכשהוא השיג אותי שם את זרועו על כתפי.

כולם הסתכלו עלינו, התלחששו, אבל לא אכפת לי מאף אחד יותר.

 'ניקול יודעת', אמרתי בזמן שהמשכנו את דרכנו לעבר הקפיטריה.

'מה יודעת?', הוא שאל לא מבין כשהגענו לדלתות הקפיטריה.

 'היא יודעת שהסתרנו ממנה על אבא שלך, הסמים היא יודעת', אמרתי ולפתע החיוך שהיה מרוח על פניו התחלף במבט מעט מבוהל. 'והיא יודעת שאני יודעת את הכל, היא כועסת עלי', אמרתי בזמן שבדקתי שוב את הפלאפון שלי, למקרה שהתקשרה או ענתה לאחת מההודעות שלי- אבל היא לא ענתה. 

'אתם באים? שמעתי מאמילי שהאוכל כאן מצוין!', ניילר אמר בזמן שמשך אותנו אל תוך חדר האוכל.

הם התיישבו בשולחן שמונח באמצע הקפיטריה, השולחן שבו בדרך כלל כל המקובלים  יושבים. 

התקדמנו אליהם והתיישבנו, ראיתי את אמילי אוכלת בלי הפסקה.

ניילר הלך לקחת גם אוכל לעצמו, איך הם יכולים לאכול את הגועל הזה?

 'אמילי זה באמת טעים לך?', שאלתי מלאת ספק. היא רק הנהנה, וואו, בחיים לא ראיתי אותה כל כך רעבה.

'למה את לא אוכלת ג'ייד?', לואי שאל בסקרנות. 'לקיבה שלי יש כבוד', השבתי, ומכך הבינו שהאוכל פה מתחת לכל ביקורת. לפחות מבחינתי. ניילר חזר מרוגש עם מגש האוכל, כמו בכל פעם שהוא רואה אוכל.

הוא התיישב, לקח את הביס הראשון, ותוך רגע הוציא את הכל החוצה.

 'מה זה הדבר הזה?', הוא אמר כשפתח במהירות את בקבוק המיץ שלקח יחד עם המגש.

 'אמרתי לכם', אמרתי להם, ולפתע מישהו היה לי פה חסר. אמילי פה, לואי, ניילר וזאין כאן, איפה הארי וליאם? 

'למה אתם יושבים פה?', שמענו קול מאחורינו קורא לעברנו.

הסתובבתי לאחור בכיסא שלי, וראיתי את החבורה שבדרך כלל יושבת פה, את המקובלים של בית הספר ואת המעודדות. 'כי רצינו', לואי השיב ללא היסוס. אני אוהבת את זה שלואי חוצפן, אין לו בושה.

 'זה השולחן שלנו, אני מציע לכם לעזוב עכשיו', מארק אמר בזמן שעמד ליד החבר הנוסף שלו ששאל למה אנחנו יושבים פה, בזמן ששניהם מחבקים שתי מעודדות.