Anything Could Happen|Liam Payne Season 1 Hebrew

❁פרק 13❁

~נקודת מבט של ג'ייד

 היה צלצול להחלפת שיעור ואמילי בדיוק סיפרה לי שהיא ניבחנה למעודדות. 

 'מה?!, למה?', לא הבנתי למה היא ניבחנה לשם. היא לא אוהבת את המעודדות היא יותר נכון מתעבת אותן. או לפחות ככה חשבתי שהיא..

'סתם..לואי הצטרף לניבחרת הפוטבול ו..פחדתי שהוא יצא עם מעודדת אחת אז הצטרפתי לשם כדי לוודא שאף אחת לא תיקח לי אותו', היא אמרה לי בשקט כשהיא מוודאת שאף אחד לא שומע. פתאום הארי סטיילס התיישב בשולחן מולנו. 

'תגידי אמילי גם את נבחנת למעודדות?', הוא שאל אותה בחיוך, ולא התייחס אלי, כאילו אני לא קיימת.

'כן, אבל למה אמרת גם?, מי עוד נבחנה?', היא שאלה בהתעניינות. 'קלואי, בת דודה שלך', הוא אמר והלך כשהוא ראה את המורה נכנס לכיתה. 

אז קלואי גם ניבחנה למעודדות?, טוב זה היה ברור היא סיפרה לי על כמה שהיא רוצה להתקבל לשם ולהיות הקפטנית. השיעור הזה נהפך לשיעור חופשי,

המורה לביולוגיה אמר שהוא חייב ללכת בקשר לפגישה חשובה. כל המקובלים של הכיתה התיישבו סביבנו בגלל אמילי, כולל ליאם.

לא יכולתי להשאר כאן אני מרגישה לא שייכת וכמובן שבלתי רצויה. חיפשתי מקום פנוי בכיתה אבל לא מצאתי. המקום הפנוי היה רק ליד הילד החדש.

בלית ברירה הלכתי לכיוונו. 'אני יכולה לשבת?, פשוט במקום שלי יש אסיפה..', אמרתי והסתכלתי לעבר המקום שלי.

 'אה..כן למה לא', הוא אמר והתיישבתי. תיכננתי לשים מיד את האוזניות שלי אבל ראיתי אותו עושה משהו במחברת וראיתי שהוא צייר משהו. 

אחרי כמה דקות של התבוננות, ראיתי שהוא צייר דמויות קומיקס. 

 'אתה נירשמת למגמת ציור נכון?', שאלתי כשאני מסתכלת יותר מקרוב בציור. 'לא, זה סתם לכיף, אני במגמת משחק', זאין אמר בחיוך. 

 'גם בת דודה שלי שם, קוראים לה ניקול אתה מכיר אותה?', בטוח שהוא מכיר אותה הוא גם ניתקע בה במסעדה לפני זה אבל רציתי לראות אם הוא זוכר אותה.  'כן, ברור, היא ניתקלה בי במיסעדה וגם היום בכיתה..', הוא אמר מובך מעט.

'באיזו מגמה את?', הוא שאל לפתע. 'קולנוע, אבל אני ממש רציתי להתקבל למגמת שירה ולא נשאר לי מקום אז זה מה שנשאר',

אמרתי כשאני מתבאסת שוב רק מהמחשבה שאני לא שם. 'קולנוע?, לא הרבה בוחרים במגמה הזאת, מה גורם לך להתחבר לשם?',

הוא שאל ורואים שזה בא מסקרנות ולא מסתם נימוס. 

'תמיד חלמתי להיות במאית או יוצרת אם אני לא אהיה זמרת, ואני כותבת לי פה ושם סדרות, סיפורים אתה יודע..', אמרתי כשאני מעט מתביישת בזה, אף אחד לא יודע את זה חוץ מאמילי, ניקול וקלואי.

'אני אשמח לראות אחד מהסיפורים שלך', הוא אמר בחיוך, הייתה לי תחושה שהרגע רכשתי לעצמי ידיד טוב.

 זה כאילו אנחנו מכירים שנים, קל להפתח אליו, ואני מישהי שקשה לה להפתח לאנשים..אז זה דיי הפתיע אותי. 

היה צלצול להפסקה, וליוויתי את אמילי ללוח המודעות כי כנראה אמורים להודיע אם הן התקבלו או לא. ראיתי את קלואי מיד דוחפת את כולם ובודקת.

היא באה מולנו ואמרה: 'אני הקפטנית של המעודדות!', היא צרחה וחיבקה אותנו.

כל כך שמחתי בשבילה, אני יודעת כמה היא רצתה את זה.אמילי אחריה הלכה לכיוון הלוח, ובנשימה עמוקה הסתכלה אל הלוח.

היא הסתובבה אלינו עם מבט לא מבשר טובות. 

'לא התקבלתי', היא אמרה כשהיא כמעט בוכה. ומיד רצה מהמסדרון.נכון יש את האנשים האלה שצריך להשאיר אותם לבד?, זהו, שאמילי ממש לא אחת מהם. מיד רצתי אחריה, אבל לואי עצר אותי באמצע המסדרון פתאום, אוקי זה מוזר.

 'למה היא בוכה?', הוא שאל מבוהל.  'היא ניסתה להתקבל למעודדות והיא לא התקבלה', אמרתי כשאני מעט בשוק.

 'אל תדאגי אני אלך אחריה', הוא אמר ומיד התחיל לרוץ, הוא לא נתן לי להספיק להסביר לו שהיא במקום שלנו ושכנראה הוא לא ימצא אותה.

ראיתי את ניקול ואת זאין מרחוק, מדברים ליד הלוקר שלה ורציתי ללכת לשם הייתי חייבת להגיד לה את מה שקרה עכשיו. התקדמתי אליהם ומאחת הדלתות של הכיתות במהלך המסדרון משכו אותי פנימה וסגרו אחרי את הדלת.