Anything Could Happen|Liam Payne Season 1 Hebrew

❁פרק 118❁

פרק 118- 

הגעתי הביתה, כולי שטופה בגשם שטפטף עלי ללא הרף, הרטיב את כל כולי מכף רגל ועד ראש.

פתחתי את הדלת במהירות, ראיתי שאף אחד לא נמצא, סגרתי אותה ונשענתי עליה כשאני לאט לאט נמצאת בתנוחת ישיבה. השענתי את ראשי על הדלת וזרקתי את כובע הגרב שהיה על ראשי על הרצפה, משכתי את שיערי הרטוב שעל פני לאחור והחזקתי את שני צידי ראשי בשתי ידי.

 מה עשיתי? הרגע הרחקתי אותו ממני לעולם, הוא שבור ממני, הוא פגוע, אני בחיים  לא ראיתי אותו ככה.

ברוב הריבים שלנו חזרנו זה לזו, אבל עכשיו...זה נראה בלתי אפשרי.

  לא היה לנו ריב כזה ארוך, טוב...כמעט, חוץ משלושת השנים האחרונות.

כבר  שבועות שאנחנו לא מדברים, לא יחד,  שבועות שבהן אני מחזיקה את הדמעות בפנים כל פעם שאני רואה אותו, הלב שלי מתחיל לפעום מהר מחדש יותר ויותר ככל שעוברות הפעמים, אפילו שאני מכירה אותו המון שנים, הפרפרים בבטן כל פעם מופיעים ולעולם לא תימאס עלי ההרגשה הזאת.

הרגעים בהם אנחנו מסתכלים אחד לשניה בעיניים ויכולים לראות את כל עולמו של השני ללא מילה אחת.

 כל הדברים האלו כל כך חסרים לי, ובמיוחד הדרך בה היה אוחז בי ומקרב אותי אליו באמצע בית הספר,

הדרך שבה לא היה מתבייש בי אלא להפך- היה רק גאה בי, כל כך אהבתי את זה אצלו. 

מה אני אעשה בלעדיך ליאם? זה ניראה כל כך אבוד עכשיו.

אתה כמעט וויתרת...אני לא חושבת שאני אהיה מסוגלת להחזיק מעמד עוד. 

הבטתי בעיניים שלך ליאם, ראיתי אותך שבור, את הלב שלך שבור לחלקיקים, אתה ויתרת עלינו, מי שהחזיק אותי כל הזמן הזה ויתר....אני לא חושבת שאני אצליח לעשות את זה.

התחלתי לבכות, לא יכלתי בדיוק להבחין אם אלה היו טיפות הגשם שנטפו על ידי, או הדמעות החמימות שהתערבבו יחד עם הטיפות הקרירות, אך ידעתי שאני בוכה, שהגיע הזמן שבו אני נשברת. הדמעות המשיכו ללא הרף לצאת מעיני, כל מה שעברתי הופיע בהבזקים בראשי, מה אני הולכת לעשות?

אני אצליח להתמודד? הדמעות עלו בעיני וטישטשו את נקודת הראייה שלי, הרגשתי אבודה, מיואשת, שבורה, פגועה, כל הכוח שלי אזל. הרגשתי לפתע שתי זרועות שעוטפות אותי.

' ג'ייד מה קרה?', שמעתי את קולה המוכר של אמילי על ידי, ואני לא עניתי רק החזרתי לה חיבוק והמשכתי בבכי השוטף שלי. לאחר דקות ארוכות מצמצתי כמה פעמים על מנת שאוכל לראות טוב יותר, מחיתי את כל הדמעות מפני בעזרת החולצה שלי. 'הכל בסדר עכשיו, את בסדר', היא אמרה אלי בלחש כשדמעות עומדות בעיניה גם אך היא מנסה להשאר חזקה בשבילי ולא לבכות. התפקיד שבו אני מצטיינת כל כך.