Anything Could Happen|Liam Payne Season 1 Hebrew

❁פרקים 113+114+115❁

פרק 113- 

התעוררתי, וראיתי שוב את ליאם על ידי, כנראה שכל זה לא היה חלום כפי שחשבתי.

כפות ידיו עדיין הונחו על מותני, מקרבות את גופי אל שלו ככל האפשר.

הצצתי במבט חטוף אל עבר השעון שאני כל כך לא סובלת, וראיתי שהשעה היא אחת עשרה וחצי בבוקר.

 'ליאם', אמרתי בקול נמוך מנסה לא להבהיל אותו תוך כדי, ראיתי שזה לא עובד לאחר פעמיים נוספות של ניסיון. הנחתי את ידי על הלחי שלו, והתבוננתי בפניו. 

על כל חלק אפשרי, על השפתיים העבות והרכות עם צבע מעט אדמדם סביב, ובמיוחד התרכזתי בחיוך הקטן שאיתו נירדם אתמול בלילה. הוא פשוט מדהים.

 'ליאם תתעורר, מאוחר', אמרתי שוב כשאני מלטפת את הלחי החמימה שלו עם כף ידי.

'אני אתעורר עוד כמה דקות', הוא מלמל בישנוניות כששם על כל גופו את הפוך שהיה רק בצד שלי- תמיד זה קורה שאני גונבת לו את הפוך בלילה, או לפחות קרה כשנהגנו לישון יחד בפעמים המעטות שהיו. 

החלטתי לתת לו להמשיך לישון, קמתי מהמיטה וצחצחתי שיניים, ירדתי למטה

וראיתי את זאין, ניקול, אמילי ואת לואי במטבח יושבים.

 'איפה קלואי, הארי וניילר?', שאלתי כשאני מכינה לעצמי שוקו חם ומתיישבת מול אמילי. 

'הם נשארו אתמול ערים עד מאוחר אז אני מניחה שהם משלימים שעות שינה', אמילי אמרה לאחר שלגמה מכוס נס הקפה שלה. 'ליאם פה נכון?', זאין שאל אותי בחיוך ערמומי.

'כדאי לך לסתום אם אתה לא רוצה שאני אעשה לך את המוות על זה שאתה לא יכול להכנס לכאן באמצע הלילה מבלי להרעיש כל פעם', יריתי לעברו, זה כל כך עיצבן אותי שכל פעם שהוא מגיע לישון כאן הוא חייב להעיר אותי מהרעש שהוא עושה. 'מספיק השעון המעורר שבכל שבת מטריף אותי איך אני שוכחת כל פעם לכבות אותו למרות שאני חושבת שכבר כיביתי יום לפני', אמרתי כשאני מחממת את כפות ידי בעזרת האדים שעלו כלפי מעלה מהכוס.

זאין צחק לפתע בקול רם לאחר שאמרתי את זה.

 'למה אתה צוחק?, דביל', אמרתי לעברו במבט מבולבל. 'להגיד לך או לא?, אני לא יודע אם כדאי לי את תהרגי אותי', הוא אמר חצי מהסס ועדיין חצי מצחקק. 'להגיד לי מה?', שאלתי מסוקרנת, מה עכשיו הוא עולל?

 'זה לא שאת שוכחת כל פעם לכבות את השעון מעורר שלך בימי שבת, זה אני כל יום שישי בלילה שמכוון לך אותו מחדש כשאני בא לישון פה', הוא אמר עם חיוך כשהוא מסתכל לכיווני, ולאחר שהסתכלתי אליו במבט המום, אני חושבת שהוא כבר ידע מה הולך להגיע אז הוא קם מהכיסא והתחיל לרוץ לכיוון הסלון כשאני אחריו.