Anything Could Happen|Liam Payne Season 1 Hebrew

❁פרקים 96+97+98❁

פרק 96- 

'מה אתה רומז ליאם?', שאלתי ישירה, אני לא אוהבת שהולכים איתי סחור סחור.

'אני לא יודע, אני מניח שאני קצת מקנא בזה שחושבים את זה עליכם, אם אתם יחד זה ניראה שאתם בלתי נפרדים', הוא אמר כשמעט לא נעים לו לדבר כך על החבר הכי טוב שלו. 'אתה יודע את זה שאני וזאין כמו אחים ולא יותר מזה, והוא כמו אח שלך, אין לך מה לדאוג, אתה יודע את זה נכון?', שאלתי כשאני חצי מסובבת אליו עם הפנים. 'אני מניח שאני קצת מקנא..', הוא אמר בקול חלוש כשהוא שם את ידו על גב עורפו.

 'במה?', שאלתי מצחקקת, לא הבנתי במה יש לקנא- וזה הצחיק אותי קצת.

'אתם הרבה זמן יחד, ויש לך איתו קשר ממש טוב בזמן קצר יחסית', הוא החל להסביר, ואפילו הסתבך מעט בהמשכו. 'ליאם, הוא כמו אח שלי, האח שמעולם לא היה לי, והקשר שלי איתך...', התחלתי לומר אבל ניתקעתי, לא יכלתי למצוא את המילים המתאימות.

 'הקשר שלנו יחד...מיוחד, אני לא ממש יכולה להסביר אותו במילים, אבל אנחנו מכירים הרבה שנים אפילו שחצי מהן לא דיברנו אחד עם השניה', התחלתי לומר ואט אט החיוך על פניו עלה שוב. 

'הקשר שלנו זה משהו שלא הייתי מוכנה לוותר עליו, אתה יכול להבין אותי רק מלהסתכל לי בעיניים, אתה דומה לי ושונה ממני בכל כך הרבה מובנים שאני לא יכולה בכלל להתחיל להסביר, אתה האהבה הראשונה שלי, ואתה יכול להיות בטוח שאתה הראשון שאני..אמרתי לו שאני אוהבת אותו,

שמודה בפניו ושופכת את לבי לגבי הרגשות שלי אליך', אמרתי מעט בהלם, כאילו רק עכשיו קולטת את כל מה שאמרתי, לא שמתי לב לכך לפני כן, או שכן שמתי לב אבל לא ייחסתי לכך חשיבות- עד עכשיו.

 זאת הפעם הראשונה שאני פורקת את רגשותיי בפני מישהו, זאת בכלל הפעם הראשונה שבה אני באמת אוהבת ומאוהבת במישהו כל כך. נהייתי לחוצה, חשבתי שזה מוגזם מידי מה שאמרתי, או שזה מוקדם מידי, שהוא יבהל, יקום ויברח. הכנתי את עצמי לכך שהוא יקום ויעזוב, ילך כמו הפעם הקודמת ואולי בפעם הזאת- הוא לא יחזור. 'את הכל בשבילי', הוא לפתע אמר כשהוא לוקח את ידי, ומצמיד אותה אל חזהו בצד שמאל, גורם לי לחוש בפעימות ליבו. 'מאז ומתמיד אהבתי אותך, את היית היחידה שיכלה להבין אותי מבלי שאצטרך לדבר כל כך הרבה, רק מבט אחד בי והיית מבינה מה אני חושב, מה אני מרגיש', הוא אמר כשהוא מסתכל בעיני, וגורם לפעימות לבי לפעום מהר יותר ויותר, כף ידי עדיין הייתה מונחת על שלו, יכלתי להרגיש בכך שקצב פעימות ליבו פועם מהר יותר משלי. 'לידך הייתי אני, בלי מסכות, בלי להרגיש שאני צריך להרשים מישהו, פשוט להיות אני מבלי שתשפטי אותי', הוא המשיך לומר כשהפעם חיוך הופיע על פניו. 

'לפתע נעלמת לי, התרחקנו, כל יום זה רק הכביד עלי יותר, גרם לי לחשוב עליך יותר, אולי לא שמת לב, אבל תמיד הייתי שם רק מרחוק. לא דיברנו, אבל העיניים שלי תמיד היו עליך, מסתכלות לכיוונך, ופתאום היה רגע שהחלטתי שזהו זה, אני הולך להחזיר אותך אלי. הגשמתי את החלום שלי, להיות מקובל, לגרום לכך שכל הבריונות שעברתי תיפסק אבל זה לא היה שווה בלעדיך, ועכשיו...אני מודה על הרגע שבו החלטתי להחזיר אותך אלי שוב,