His Queen (2)

פרק 16

איזבלה:
אחרי שאני ואנג׳לינה שיחקנו ביחד במשך כל היום הלכתי לחדר שינה ונכנסתי למקלחת, התקלחתי במהירות והתלבשתי.
שמעתי את הדלת נפתחת וראיתי את גופו של לוקאס נכנס אל החדר.
החדר היה חשוך ולכן לא ראיתי אותו בבירור, הוא התקדם לעברי ואור הירח האיר על גופו. הרמתי את מבטי אליו ועיניו היו סוג של מלחמה, הן היו סערה לא ברורה.
חולצתו הייתה מלאה בכתמים אדומים, נגעתי בחזהו וידיי התמלאו בצבע אדום, הנוזל היה חם וריח של ברזל הופץ ממנו.
הלכתי אחורה והבנתי מה זה היה.
דם.

״מה קרה לך?״ שאלתי בחשש אל הוא לא זז, לא הגיב.
עיניו נחו על עיניי והוא התקדם לעברי, בכל צעד שעשיתי אחורה הוא התקדם אליי, נתקעתי בקיר מאחוריי וידיו של לוקאס לכדו אותי.
״את יפהפייה, את יודעת?״ הוא אמר בשקט ולא הבנתי מה עובר עליו.
״מה קרה לך לוקאס?״
״לא משהו חשוב.״
״הדם הזה, הוא שלך?״
״לא, הדם הזה לא שלי. הוא של הבן זונה השיכור שניסה לגעת בך באותו ערב, את זוכרת?״
בלעתי את רוקי והנהנתי, ״כן אני זוכרת.״ אמרתי בשקט.
״אל דאגה אין לך דם על הידיים מי אַמוֹר.״

הייתי מופתעת מאיך שהוא קרא לי, מצמצתי ועיניי הביטו בעיניו, שפתיו היו קרובות לפניי וחולצתו נדבקה לגופו.
״פאק.״ הוא מלמל ואז זז ממני אל עבר המקלחת, נשארתי עומדת ליד הקיר המומה ממה שקרה הרגע.
שמעתי את המים במקלחת נפתחים וראיתי את בגדיו של לוקאס זרוקים ליד הדלת של האמבטיה, הם היו מלאים בדם.

הלכתי אל חדרו של דייגו ודפקתי, ״כן.״ הוא אמר ואני נכנסתי.
״היי מה קרה?״
״אתה, אתה יודע למה לוקאס הרג אותו?״
״הרג את מי איזבלה?״
״את האיש השיכור שניסה לגעת בי באותו יום, לא משנה.״
יצאתי מהחדר שלו וחזרתי אל החדר של לוקאס, כשנכנסתי ראיתי אותו יושב על המיטה עם מגבת כרוכה סביב גופו, ידיו היו על סנטרו והוא בהה בקיר מולו.
שמתי לב שיש לו פצע בחזה שמדמם, ״לוקאס.״ אמרתי אבל הוא לא הגיב.
״לוקאס.״ אין תגובה.
״לוקאס!״ צעקתי עליו והוא הזיז את עיניו אליי, ״אתה מדמם...״
״זה יעבור.״
״אתה לא רוצה לתפור את זה?״
״זה. יעבור.״

הנהנתי והלכתי אל הצד שאני ישנה בו במיטה, נכנסתי אל מתחת לסדינים וצפיתי בגבו, הוא סובב את ראשו אליי ועיניו היו מתוסבכות.
לוקאס קם והחל לשים בגדים, סובבתי את מבטי כדי לא לצפות בגופו העירום, הרגשתי ידיים גדולות וחמות על מותניי ואז אותם הידיים קירבו אותי.
שמתי את ידי על ידו וליטפתי את גב כף ידו, הוא לא הזיז את ידו ולכי המשכתי ללטף את ידו, עליתי למעלה וככה המשכתי בלי מעצורים.
ליטפתי את זרועו וחזרתי אל כף ידו, הוא היה שרירי, וידיו היו עם ורידים בידיים.

הסתובבתי כך שהייתי עם פניי אליו, פניי היו קרובות אל פניי יותר ממה שציפיתי שהן יהיו. אגודלו ליטפה את שפתיי ועיניו הביטו בעיניי, שפתיו התקרבו אל שפתיי ואז נחו עליהם, הנשיקה הייתה איטית ולא מהירה.
ההרגשה של שפתיו הרכות על שפתיי זו ההרגשה הכי טובה, ידו ליטפה את לחיי וקירבה אותי אליו עוד יותר. הרגשתי שהוא נלחם בעצמו, ניתקתי את פי מפיו ועיניו לא בישרו שום דבר. ״סליחה.״ אמרתי והוא לא הגיב, רק שיגיד משהו, שיגיב, שירגיש משהו.
״אין לך על מה להתנצל. אני זה שצריך להתנצל אבל זה לא יקרה איזבלה, אני לא בן אדם של סליחות.״
״כן הבנתי את זה...״
״מה זאת אומרת?״
״אתה יודע... אתה אף פעם לא התנצלת גם כשאתה זה שעשית משהו לא נכון.״
״כן? מה עשיתי לא נכון?״
״אולי שנישקת אותי אתה קודם בפעם הראשונה שבאתי לפה?״
״אמרתי לך. אני-״
״לא בן אדם של סליחות.״ השלמתי אותו והוא הנהן.

הסתובבתי כך שגבי מופנה אליו, שוב. בהיתי מחוץ לחלון הגדול שיש וחשבתי על אימי ועל אבי. אתה לא מצפה שמישהו שאתה מכיר, דם מדמך ימכור אותך בשביל כסף.
ועוד לבני זונות.
דמעות עלו בעיניי כשנזכרתי בעיניה של אימי באותו ערב, לקחתי נשימה עמוקה וסגרתי את עיניי ונרדמתי.

קמתי בשעה שלוש בבוקר מרעש של אנשים.
״זה לא פאקינג מעניין אותי לוקאס! לא היית צריך להרוג את הבן זונה הזה!״
״במילא הוא היה חייב לנו כסף רפאל. עשיתי לך טובה.״
קמתי מהמיטה והקולות נשמעו מחוץ לדלת.
״אתה מבין מה אתה עשית? אז מה אם הוא היה חייב כסף! הוא שילם חלק לוקאס אלוהים!״
״הוא שילם חלק.״
״לוקאס. הוא עמד לשלם את השאר השבוע, אבל לא אתה תחליט להרוג אותו בגלל ילדה קטנה ומזדיינת!״

״תשתוק.״ קולו של דייגו נשמע גם כן ואז צחוקו של רפאל הגיע.
״דייגו אני ממליץ לך לשתוק אתה ולדבר אליי בכבוד.
אתה לוקאס תמצא דרך להסתיר את הגופה שלו.״
״אתה הקאפו רפאל.״
״מעניין לי תתחת כמו שעניין לך שאמרתי לך במפורש לא להתעסק איתו ולא להרוג אותו!״
״הוא נגע בה.״
״לא פאקינג מעניין אותי! הוא נגע בה? יופי אתה פונה אליי ואומר לי ואני אדאג לזה בדרכים שלי! אתה לא נשוי לה! אתה לא בן זוג שלה! אתה אפילו לא הארוס שלה לוקאס!״
״אשמתי?״
״כן. לוקאס כן. זאת אשמתך! אני מבין שאתה מפחד בגלל מה שקרה לך בעבר אבל אלוהים תתגבר על זה. אם אתה תמשיך להתנהג ככה כלפי אנשים שמזלזלים בה זה יהיה רע בשבילך.״

צעדים נשמעו ואז הדלת נפתחה, לוקאס נכנס לבפנים והתקדם אליי במהירות, צעדתי אחורה ומעדתי בגלל הכיסא שהיה בחדר.
נפלתי על ישבני אבל לוקאס לא הפסיק ללכת, ״אתה מפחיד אותי,״ אמרתי בקול שקט ״אולי זה טוב.״ הוא אמר ואז הקים אותי על רגליי.
״לוקאס בבקשה תפסיק אתה מכאיב לי.״ אמרתי והבטתי אל מפרק ידי אשר לוקאס אחז בו בחוזקה אבל לא היה מודע לכך.
״לוקאס בבקשה.״ אמרתי בתחינה אבל הוא לא אמר או הביע שום דבר.
״לוקאס! אתה מכאיב לי! דייגוווו!״ צעקתי ואז דייגו נכנס לחדר, הוא העיף את לוקאס ממני ולקח אותי אל כיוון האמבטיה.

דייגו שטף את פניי וחיבק אותי, ״אני מצטער קטנה, לוקאס לא בדיוק עצמו עכשיו...״
״שמתי לב... אני יכולה לישון איתך?״
״אה פאק, לא.״
״למה?״
״את לא שלי קטנה, לוקאס לקח עלייך בעלות ואני אח שלו, אני לא יכול להתנגד לו.״
״הו אוקיי.״
יצאתי מחדר האמבטיה ונכנסתי אל מתחת לסדינים של המיטה, דייגו חזר לחדרו ולוקאס ישב על קצה המיטה כשמרפקיו מונחים על ברכיו ודיו מחזיקות את ראשו.

״לא התכוונתי להכאיב לך.״ קולו היה שקט, כמעט ולא שמעו אותו.
הבטתי אל מחוץ לחלון והרגשתי את המיטה שוקעת, גופו של לוקאס היה קרוב לגופי ואני התרחקתי ממנו.
״שיט.״ שמעתי אותו ממלמל ואז הוא יצא מהמיטה, הדלת נפתחה ואז נסגרה שוב. עיניי נעצמו ודמעות זלגו במורד פניי, הרגשתי גוף נכנס למיטה אבל זה לא היה גופו של לוקאס.
זו הייתה אורורה.

״היי ילדה,״ היא אמרה ואני הסתובבתי אליה, אורורה חיבקה אותי ושמה את ראשה על ראשי, ״הוא לא הוא עכשיו, הוא לא התכוון להכאיב לך, אני מכירה את לוקאס.״
״באמת?״
״אני סוג של מכירה אותו, הוא לא דיבר איתי הרבה אבל מה שכן אני יודעת שזה שהוא לא התכוון לעשות את זה.״
״בטח.״
״אני באמת אומרת לך.״ היא ניגבה את דמעותיי בעזרת ידיה וחיבקה אותי חזק יותר, ״אני מצטערת...״ היא אמרה.
״את לא זאת שצריכה להתנצל...״
״זה לא יגיע ממנו מתוקה, זה אף פעם לא יגיע מלוקאס.״
ובמילים האלו נרדמתי.