His Queen (2)

פרק 12

איזבלה:
הלכתי לישון כשלוקאס נרדם לצידי, ברגע שהוא נכנס למיטה אני התקרבתי אליו, הרגשתי אותו משחק בשיערי אך לא אמרתי דבר כי זה היה נעים ואני מודעת לכך שאם אני אגיד משהו הרגע הזה לא יחזור על עצמו שוב.
קמתי בבוקר מתזוזה של בן אדם, פקחתי את עיניי וראיתי את גופו של לוקאס יוצא מהמיטה.
מבוכה עלתה על פניי כשנזכרתי באירועי אמש, האם אני מובכת? כן.
האם אני מתחרטת? אולי קצת.

החדר היה חשוך וגם בחוץ עדיין לא היה הרבה אור, מעניין למה הוא תמיד מתעורר בשעות כאלו. אני מתכוונת אני יודעת שהוא עסוק אבל עדיין אפשר להתעורר מאוחר יותר, נכון?
הסתכלתי על גופו של לוקאס והתפעלתי ממראה גופו החטוב, הוא החליף לבגד ים, שוב.
למרות שהייתי עם בגדים הרגשתי עירומה לגמרי מולו ולא היה לי מושג למה, הוא הסתכל עליי ואז יצא מהחדר כאילו לא היה שם.
בעיניו היה מבט שאני לא יכולה להסביר או אפילו לתאר.
שמתי נעלי בית ויצאתי אחריו בשקט, נעצרתי כשראיתי אותו שוחה שוב פעם בבריכה. הפעם עמדתי בצד ולא אמרתי מילה.
צפיתי בו שוחה ואז רגליי נעו אל עבר הבריכה, אלוהים יודע למה עשיתי את זה אבל כשהגעתי קרוב לבריכה התיישבתי על שפת הבריכה והכנסתי את רגליי לבפנים.

ישבתי שם ופשוט חלמתי בהקיץ, נזכרתי בלילה שהיה אתמול ובלשונו של לוקאס על איברי, על אצבעותיו ובעיקר על שפתיו הנעימות, חום הצטבר בין רגליי ואני רק הצמדתי בתגובה את רגליי זו לזו.
לוקאס סיים לשחות אבל הוא לא יצא מהבריכה כמו תמיד, אלא הוא שחה אל עבר כיווני.
״לא עוקבת אחריי אה?״ הוא אמר עם שעשוע בקולו ואני חייכתי במבוכה.
״אני לא עוקבת אחרייך, אני רק רוצה לשבת כאן...״
״אם זה מה שאת מאמינה בו, מי אני שאתווכח.״

קמתי והוצאתי את רגליי מהבריכה, אך מיד לוקאס הושיב אותי חזרה, היה משהו בעיניו ששידר לי רעב אבל לא לאוכל רגיל, זה היה משהו שונה. משהו שלא יכולתי להבין בעצמי.
משהו שרציתי שהוא יסביר לי אבל לא רציתי לבקש ממנו לעשות זאת.
״אני רוצה ללכת לוקאס...״ אמרתי בשקט.
״את בטוחה?״ הוא שאל ועיניו הביטו בי.
הוא עמד מולי בבריכה אך הייתי יותר גבוהה ממנו מכיוון שאני ישבתי על שפת הבריכה והוא עמד במים, הסתכלתי אל עיניו והוא רק הסתכל על שפתיי.
לוקאס תפס במותניי ואני לא הורדתי את עיניי מעיניו.
הוא משך אותי קרוב יותר ובגדיי החלו להירטב, פאק.

משהו בי לא רצה שהוא יעצור אבל הייתי חייבת שיעצור, הוא נישק את ירכיי ואני הרחקתי אותו ממני וקמתי.
חיוך זדוני עלה על פניו ואני התקדמתי אל עבר הבית. כשנכנסתי בדלת אורורה ניגשה אליי ושאלה אותי למה בגדיי רטובים, עניתי לה שהחלקתי באזור של הבריכה והיא שאלה אם אני נפצעתי אך עניתי לשלילה.
בדיוק כשבאתי לעלות למעלה ראיתי את דייגו רץ במדרגות ומאחוריו רצה אנג׳לינה.