His Queen (2)

פרק 7

איזבלה:
אחרי שחזרנו הביתה החלפתי בגדים במהרה והתיישבתי על המיטה.
לוקאס נכנס אחריי לחדר ולקח את זמנו, הוא הוריד את החולצה שלו לאט בלי למהר.
ישבתי על המיטה והתפעלתי ממראה גופו החטוב, התבוננתי בבטנו ובחזהו החטובים, התבוננתי בשרירי ידיו ואז הוא הוריד את מכנסיו ונשאר עם בוקסר מולי.
הסתכלתי עליו או ליתר דיוק על גופו, לוקאס כחכח בגרונו והוציא אותי ממחשבותיי, הרמתי את מבטי אליו והסתכלתי לתוך עיניו אך עיניו היו ריקות.
שום רגש לא נמצא בתוכן.

הוא שם טרנינג והסתכל אל תוך עיניי, איך הבן אדם הזה תמיד רגוע?
״את בטוחה שאת רוצה לדעת?״
״כן...״
״מה אבא שלך היה צריך הכי הרבה בחיים?״
״כסף למה?״ אמרתי עם צחוק קטן בקולי.
״תחשבי למה את פה ואיך זה קשור. כשאת מגלה את התשובה אז תהני לך כי אין לי מה לעשות עם זה.״ הוא אמר ולא הוסיף שום רמז.
״אתה יכול פשוט להגיד לי?״
״לא.״
במשך עשר דקות ניסיתי להבין את הקשר ואז הבנתי.
דמעות עלו בעיני.

״הוא מכר אותי?״ שאלתי בשקט אבל הבן זונה חסר רגשות לא ענה שום דבר.
קמתי מהמיטה והסתכלתי עליו, ״תענה לי!״ צעקתי אבל אין תגובה.
״תפסיקי לצעוק.״
״אז פאקינג תענה לי לוקאס!״ צעקתי והטחתי את ידיי בחזהו. ״תענה לי כבר אידיוט! הוא מכר אותי?״
״כן.״ הוא ענה בקול קר.
הדמעות בעיניי החלו לזלוג במורד פניי, לוקאס הביט בי בעיניים חסרי רגשות, הוא לא אמר שום דבר.
לוקאס לקח את החולצה שלו ויצא החוצה מהחדר משאיר אותי לבד בוכה על זה שאבי מכר אותי אליהם.
מכר אותי ללוקאס.

הלכתי אל כיוון השירותים ושטפתי את פניי, הסתכלתי על עצמם במראה וראיתי שעיניי היו אדומות מבכי, אחרי חמש דקות הדלת נפתחה ואני בדיוק יצאתי מהחדר אמבטיה.
לוקאס נכנס והביט בי, שום רגש לא עבר בעיניו.
הוא עקף אותי והלך לכיוון המקלחת, הלכתי אל הדלת ורציתי לצאת אבל היא הייתה נעולה.

״שיט.״ מלמלתי לעצמי ואז ראיתי את לוקאס הולך לכיוון המיטה, הוא נכנס מתחת לסדינים ואור הירח האיר את גופו.
לקחתי כרית שהייתה על אחת הספות בחדר ושמתי אותה על הרצפה ליד הדלת, אני לא אשן ליד הבן זונה הזה.
אני גם לא אשן על הספה היקרה שלו, אידיוט.

לא יכולתי לעצום את עיניי, דמעות המשיכו לזלוג על פניי ואני רק רעדתי מקור, הסתובבתי וראיתי שהיה חלון ענקי שהיה פתוח וממנו נכנס כל הקור.
היו סורגים בחלון כך שלא יכולתי לצאת גם אם רציתי.
קמתי מהרצפה והלכתי אל עבר החלון, שנייה אחת לפני שסגרתי אותו הרגשתי יד קרה וגדולה על ידי.
צעקתי בבהלה ואז הסתובבתי וראיתי את לוקאס עומד מולי.
הוא שם יד על פי והביט אל תוך עיניי, עיניו היו ריקות.
אי פעם הוא הרגיש משהו?

״תיהיי בשקט.״
״אל תבהיל אותי פעם הבאה!״
״אל תסגרי את החלון פעם הבאה.״
״קר לי...״
״לא מעניין אותי...״