His Queen (2)

פרק 26

איזבלה:
הוא חזר.
ישבתי לידו במכונית והבטתי בפניו, הפנים שזכרתי.
האיש שהיה בראשי כל הזמן, הוא פה. איתי.
״לאן אנחנו הולכים?״
״הביתה.״ הוא אמר ואני הנהנתי, אחרי כמה דקות הגענו לבניין גבוה וגדול, עלינו לקומה הכי למעלה והבית היה מבולגן.
מאוד.
היו המון זכוכיות על הרצפה ויין היה שפוך על הקירות ועל הרצפה, הוא הוביל אותי למקלחת והביא לי בגדים ללבוש לאחר כך.
״אני אחכה לך בחוץ אוקיי?״ הוא שאל ואני הנהנתי לחיוב.
נכנסתי למקלחת ושמתי מים חמים, ניקיתי את כל הגועל שהרגשתי ולבשתי את הבגדים.

מצאתי מברשת שיער והסתרקתי, יצאתי החוצה ולוקאס ישב על המיטה, ראשו היה מונח בידיו שהיו שעונות על ברכיו.
״מה קרה?״ שאלתי בשקט והוא הרים את מבטו אליי, עיניו היו אדומות והיה נראה שהוא עייף.
הוא היה נראה כמו סערה.
כמו תעלומה שהייתי רוצה לפתור.
״את זוכרת דברים?״ הוא שאל בשקט.
״כמו?״
״דברים שאמרת. שאמרת לי וההפך.״
״כן, קצת.״
״מה את זוכרת?״
״שאמרת לי לא להיכנס איתך לקשר רציני.״
״כי...״
״כי אני אפגע, ואתה תעשה טעות שלא תתכוון אליה.״
״אז עשיתי אחת. גדולה. ולא אני לא רוצה שתסלחי לי מי אַמוֹר.״
ליבי פעם כל כך חזק שחשבתי שהוא עומד לצאת מצלעותיי, ״מה עשית?״ שאלתי בקול שקט והרגשתי גוש בגרוני.
״אני, אה פאק.״
״רק תגיד את זה. בבקשה.״
״אני בגדתי בך. לא הייתה לי שום כוונה לעשות את זה. אני הייתי מסומם ושיכור, זה לא מצדיק את זה ואני לא מנסה להצדיק את זה.
אני רוצה להיות אמיתי איתך איזבלה.
לנסות להיות אמיתי איתך.״
״אני,״ הרגשתי שאני לא מצליחה לדבר, ליבי הלם בפראות והרגשתי שעולמי ניהיה שחור. ״מה עשית?״ שאלתי בקול חלש, ״הייתי עם כמה זונות אבל-״
״אל תמשיך בכלל.״

״תגיבי. בבקשה ממך.״ קולו היה צרוד ואני הסתכלתי אל עיניו.
״אני אהבתי אותך. אני סיפרתי לך הכל עליי! אתה יודע עליי הכל! אני נתתי לך את הפאקינג לב שלי לוקאס! אני נתתי לך הכל.״ צעקתי עליו אבל הוא לא ענה.
״אתה חתיכת בן זונה חסר רגשות איך יכולת לעשות את זה?!״
צעקתי אבל אין תגובה.
״אני מצטער.״ זה כל מה שהוא אמר.
ראייתי נהייתה מטושטשת ודמעות זלגו במורד פניי, ידיי החלו לרעוד והרגשתי את עולמי ניהיה שחור.
״אני שונאת אותך. אני שונאת אותך כל כך!״ אמרתי כשהוא אימץ אותי וחיבק אותי, ״אני לא מצפה שתסלחי לי מי אַמוֹר...״ הוא אמר בשקט ואני הדפתי אותו ממני.
״אני, אני, לוקאס.״ אמרתי כשאני מנסה להסדיר נשימה, הרגשתי את קני הנשימה שלי נסגרים והנשימה שלי נהייתה כבדה יותר.
״תסתכלי עליי אַמוֹר, אני צריך שתנשמי ביחד איתי אוקיי?״ הוא אמר ואני רק הנהנתי, אחזתי בידיו כדי לא ליפול והוא חיבק אותי שוב.
רציתי להדוף אותו ממני אבל זה הרגיש כל כך נעים.
כל כך אמיתי.

אישה נמוכה יחסית עם שיער חום נכנסה לחדר ואני קברתי את פניי בחזהו, דמעותיי הרטיבו את חולצתו וידיי תפסו בחולצתו.
״צאי.״ הוא אמר לה אבל היא התחילה להתווכח איתו.
״נסיכה בואי, זה לא עניין שלך.״ גבר גבוה אמר לה והיא התחילה להווכח גם איתו, ״בבקשה תפסיק את זה לוקאס...״ בכיתי והוא העיף אותה החוצה.
אחרי כמה דקות נשימתי נהייתה סדירה שוב, פניו היו קבורות בצווארי והרגשתי רטוב על צווארי.
״אני מצטער מי אַמוֹר, אני לא רציתי ולא התכוונתי לפגוע בך בשום צורה.״ הוא אמר ואז הרים את מבטו אליי, עיניו היו נוצצות.
הוא בוכה.
דמעה זלגה במורד פניו ועיניו היו אדומות, לא מעייפות.
״אני שונאת אותך.״ אמרתי בקול צרוד והוא הנהן. התרחקתי ממנו והוא אמר לי שהוא נותן לי מרחב והוא בסלון אם אני צריכה משהו.
נכנסתי למיטה וראיתי את הטלפון שלי מונח על השידה שלי, פתחתי אותו ותמונה שלי ושל לוקאס הופיע במסך הבית.
נאחנתי והנחתי את הטלפון בצד, שמתי את ראשי על הכרית ועיניי נעצמו אבל רגע לפני זה דמעה זלגה במורד פניי.