His Queen (2)

פרק 8

לוקאס:
איזבלה לקחה כרית ושמיכה והלכה לישון ליד הדלת, לא ממש הזיז לי איפה היא תישן, כל עוד היא לא תאכל לי את המוח.
דייגו התקשר אליי וביקש ממני לפתוח את הדלת כי הוא יקח את איזבלה לחדר לידו שתישן שם.
״תזיז אותה לוקאס.״ הוא אמר.
״לא.״
״לוקאס רק תזיז אותה קצת שאני אפתח את הדלת ואקח אותה...״
הלכתי אל עבר איזבלה והרמתי את גופה הקל מהרצפה, היא הייתה יותר מדי קלה ממה שהיא אמורה להיות.
זה לא טוב בשום צורה שהיא, אבל זה לא מעניין אותי.

דייגו פתח את הדלת ונכנס, הוא הביט בי ואז באיזבלה ששוכבת בידיי, הוא ניגש ולקח אותה ממני ואני נתתי לו לקחת אותה.
״אידיוט.״ הוא מלמל בשקט לפני שהוא יצא מהחדר, חזרתי למיטה וחזרתי לישון, סוף סוף.
קמתי בחמש בבוקר ויצאתי החוצה לריצה של שעה, כשחזרתי הביתה עליתי לקומה למעלה ושמעתי את המים באחד החדרים זורמים.
פתחתי את דלת החדר וזה היה החדר שבו איזבלה ישנה, היא לא הייתה במיטה ולכן הנחתי שהיא התקלחה, הלכתי לחדר של אורורה והוצאתי בגדים להביא לה למרות מה שהיא הביאה איתה.
יצאתי החוצה והלכתי למשרד שלי לעבוד.
לקחתי את המפתחות של האוטו ויצאתי כדי לבקר בתים של אנשים שעדיין לא שילמו לנו, במהלך הנסיעה הטלפון שלי צלצל ושמתי אותו על רמקול.

״מה?״
״לוקאס אתה יודע איפה אבא?״ קולה של אנג׳לינה נשמע.
״לא למה? מה קרה?״
״אני חושבת שאיזבלה ישנה אבל כשאני מנסה להעיר אותה כדי שנשחק ביחד אז היא לא קמה וממש ממש משעמם לי...״
פאק.
״איפה היא ישנה?״
״על הרצפה, זה קצת מוזר לי דוד לוקאס...״
״תקראי רגע למייקל.״
מייקל היה ילד חכם יחסית לגילו וזה מה שנתן לו יתרון, ״כן דוד לוקאס?״ קולו של מייקל נשמע מבעד לטלפון.
״תבדוק רגע מה עם איזבלה.״
היה לרגע שקט בטלפון ואז הוא הגיב, ״אנג׳לינה צאי!״
״לאאא! אני רוצה לשחק איתה!״
״אנג׳לינה תצאי אני צריך לדבר עם מייקל...״
״אוקיי, ביי דוד לוקאס.״
״תדבר.״
״היא לא נושמת...״
״פאק, איפה אבא שלך, אמא שלך או דייגו?״
״אבא עובד במשרד בבית ואמא ודייגו הלכו לקניות...״
״טוב תודה.״

עשיתי פניית פרסה וחזרתי חזרה אל הבית, נכנסתי בדלת ומייקל אמר לי איפה היא, איזבלה שכבה על הרצפה בחדר שלה ושערה הבלונדיני היה פרוש על פניה, הרמתי אותה ולקחתי אותה אל האוטו.
״דוד לוקאס איזבלה תתעורר? אני רוצה לשחק איתה...״ אנג׳לינה אמרה בשקט לפני שיצאתי אל האוטו.
״כן היא תתעורר.״
״תודה דוד לוקאס...״ היא אמרה וחייכה אליי.

שמתי את איזבלה במושב לידי ונסעתי אל הבית חולים הקרוב, הרופא שלנו היה בחופשה ולכן לא היה מי שיטפל בה לעכשיו.
הייתי אני מטפל בה אבל אין לי עצבים לזה או רצון לעשות את זה.
חניתי את האוטו והוצאתי את גופה, היא שכבה בידיי מחוסרת הכרה, נכנסתי אל הבית חולים ואחת האחיות פנתה אליי.
״איך אפשר לעזור?״
״אני צריך רופא היא התעלפה.״
״מה היא בשבילך רק?״
״זה משנה?״
״כן אדוני... היא אישתך במקרה?״
״כן מה שתגידי.״