His Queen (2)

אפילוג

לוקאס:
היום הזה היה כל כך ארוך ואני מתחרט על כל רגע שאני נמצא פה.
הבטתי בשעון שעל ידי, עוד כמה דקות והפגישה המזויינת הזאת מסתיימת.
רפאל סוף סוף סיים את הפגישה המפגרת הזאת וכולנו יצאנו במהרה חזרה לבתים שלנו ולנשים שלנו.
אלוהים כמה שהתגעגעתי אליהם, יום שלם בלי להיות איתם.
פתחתי את דלת הבית והיה אפשר לשמוע את הצעקות של לורנזו ותומאס.

״טוב שלךך!״ תומאס צעק באושר, ״תומאס תהרוג אותו!״ לורנזו צעק והם שניהם צעקו בניצחון. הבנים ישבו בסלון ושיחקו ביחד באקס בוקס.
תומאס היה בן עשר ולורנזו היה בן תשע, ״היי אבא.״ תומאס הרים את מבטו והסתכל עליי, לעומתו לורנזו התעצבן מזה שהוא הפסיק את המשחק שלהם וקם לעברי.
״היי צרה אחת.״ אמרתי והוא חייך, לורנזו עשה לי שלום והלך אל הסירים המלאים באוכל שאיזבלה הכינה.
הם הוציאו צלחות בשביל לאכול ואז רבקה הלכה לאט בבית.
רבקה הייתה בת שלוש וחצי ולמרות הגיל שלה ההליכה שלה והריצה שלה לא היו מי יודע מה.
שיערה היה בלונדיני כמו של איזבלה ועיניה היו כחולות כמו שלי, היא מעדה והתחילה לבכות.
תומאס ולורנזו עזבו את האוכל ורצו אליה, ״רבקה!״ הם צעקו וניסו להרגיע אותה.

הלכתי אליה וברגע שהיא שמה לב אליי חיוך קורן עלה על פניה, דמעותיה נעצרו והתייבשו על פניה היפות. היא הושיטה את זרועותיה השמנמנות והרמתי אותה ביד אחת.
רבקה תפסה בפניי ונישקה את הלחי שלי, היא צחקה כשהפכתי אותה ואז איזבלה נכנסה בריצה אל הסלון.
שיערה היה רטוב והיא אפשר לדעת שהיא אחרי מקלחת.
״הנה היא. אלוהים היא תהרוג אותי בסוף.״ איזבלה נשפה בהקלה כשהיא ראתה אותה על ידיי, רבקה צעקה וחייכה כשאיזבלה התקרבה לכיוונינו.
״לכו תאכלו.״ היא אמרה ותומאס ולורנזו הלכו להמשיך לסדר את הדברים ביחד, היא נשקה לשפתיי וחייכה אליי.
״איך את מי אַמוֹר?״
״אני בסדר. איך אתה? איך היה היום שלך?״
״עכשיו הוא יותר טוב.״

תומאס ולורנזו ערכו שולחן והתיישבנו כולנו, איזבלה חייכה אל רבקה כשהיא אכלה ופרצופה היה מלא כולו באוכל.
״אמא האוכל ממש טעים. תודה.״ לורנזו אמר ותום הסכים איתו, אנג׳לינה ומייקל היו כבר בני שבע עשרה.
״מייקל יקח אתכם היום, אוקיי?״
הם הנהנו ואיזבלה הביטה בי בשאלה, אני אסביר לה אחר כך.
אחרי שסיימנו לאכול איזבלה לקחה את רבקה והכניסה אותה למקלחת, מייקל נכנס הביתה ולורנזו ותומאס התיישבו איתו בסלון.
״אנחנו נתחיל לחנוך אתכם בקרוב, אוקיי?״ הוא שאל והם הנהנו.
אחרי שדיברתי עם מייקל הוא חזר הביתה, קולה של איזבלה נשמע והלכתי אליה.

רבקה השפריצה במים ושיחקה איתם, איזבלה התרטבה ונאנחה עם חיוך על פניה. רבקה תפסה בשיערה וקירבה את פניה אל המים.
אחרי שאיזבלה השפריצה עליה מים רבקה לא הפסיקה לצחוק לשנייה אחת.
איזבלה סיימה לקלח אותה והיא הלבישה אותה בבגדים חמים כדי שלא תתקרר, ״פאפא.״ היא אמרה והלכה לאט ובזהירות לכיווני.
אחרי שהיא הצליחה להתייצב היא רצה מהר ואני רכנתי אליה, זרועותיה נפתחו והיא חיבקה אותי.
״אבא סגרנו את המחשב ונעלנו את הבית. אנחנו הולכים לישון.״
״כל הכבוד צרות קטנות.״ אמרתי והם חייכו וניגשו לחדרים שלהם.