טריגר

פרולוג

טירונות. רק לשמוע את המילה הזאת עושה לי רע. לא הייתי מהמשתמטים. אפילו רציתי לשרת ולעשות תפקיד משמעותי. ובמאת היה לי אחד כזה. רק שמדי פעם הייתי נתקע בתור מ"כ של טירונים ב-8200.

טירונות בלתי נגמרת - זה הפך לאחד הסיוטים הגדולים שלי. כל היום להוציא את הגרון על ילדים עם ריח בקו"ם, שלא יודעים לאן הגיעו וגם לא אכפת להם. ללכת לישון לכמה שעות שאף פעם לא מתקרבות לשש המטכליות, ולהתעורר בבוקר לאותו סיוט מחדש. לא, זה לא השירות שקיוויתי לו.

הסיפוק היחיד שיצא לי מכל העניין, הוא האפשרות להתעלל בטירונים. דאגתי להישאר באזור גבולות הסמכות שניתנה לי וגם חשבתי על דרכים למרר להם את החיים. הייתי נותן להם זמנים קצרים להחריד, כך שאף פעם לא היה להם סיכוי להספיק את המוטל עליהם. וזה נתן לי את האפשרות לתזז אותם ממקום למקום ולגרום להם לעשות משימות מפגרות שוב ושוב. הייתי מחפש אותם בקטנות ואז מקבל הנאה מהיכולת להעניש עם שכיבות שמיכה, שעות ביציאה או סגירת שבת. על היחס שלי אליהם, קיבלתי בפי הטירונים את הכינוי "נאצי". אבל זה לא הפריע לי, הם היו בשבילי רק כלי משחק, להעביר את ימי המשעממים בזמן שהפז"ם דופק. בחיים לא חשבתי שמשהו ישתנה.